BMI

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טבלת BMI

BMI (ראשי תיבות של Body Mass Index) הוא מדד מסת הגוף המעריך האם אדם נמצא במשקל התקין, או שמא הינו בעודף או בתת משקל. המדד מחושב באמצעות נתוני הגובה (במטרים) והמשקל (בק"ג).

ה-BMI הומצא במאה ה-19 על ידי המתמטיקאי והסטטיסטיקאי הבלגי אדולף קוולטט, במהלך קורס על פיזיולוגיה שהעביר באוניברסיטה. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הוא אומץ כתקן רפואי למדידת השמנה.

בשנות ה-90 נקבע מדד מסת הגוף כתקן הבינלאומי בתחום, שגם ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO) משתמש בו. כיום הוא המדד המרכזי והפופולרי ביותר לחישוב השמנה, שרופאים נעזרים בו כדי לזהות אנשים הסובלים מעודף משקל ומהשמנה.

הנוסחה לחישוב ה-BMI היא: $\ BMI=\frac {weight} {height^2}$ , כלומר משקל חלקי ריבוע הגובה.

BMI שבין 18.5 ל-25 נחשב בגדר המשקל התקין לאדם. BMI שמעל ל-25 נחשב לבעל משקל עודף, ו-BMI של מתחת ל-18.5, נחשב לבעל תת-תזונה.

לדוגמה: אם אדם שוקל 70 ק"ג, וגובהו 1.80 מטרים, חישוב ה-BMI שלו יהיה כלהלן:

$\ BMI=\frac {70} {1.8^2} = 21.6$

לכן, על פי מדד ה-BMI שלו, 21.6, המשקל של אדם זה תקין.

במדד זה נעשה שימוש על מנת להגדיר תקן רפואי למדידת השמנה במספר מדינות בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20. המדד הפך לשכיח לציבור הרחב בסוף שנות ה-90 ותחילת המאה ה-21 באמצעות תוכניות מגוונות למען בריאות הציבור אשר מומנו על ידי השלטונות השונות. גם ארגון הבריאות העולמי משתמש במדד זה בחישובים סטטיסטיים בתחום ההשמנה. כיום BMI הינו המדד המרכזי והפופולרי ביותר לחישוב המשקל ביחס לגובה.

[עריכה] דוגמאות לערכי BMI

גובה (מטרים)/ משקל (קילוגרמים)	35	40	45	50	55	60	65	70	75
1.50	15.5	17.7	20	22.2	24.4	26.6	28.8	31.1	33.3
1.60	13.6	15.6	17.5	19.5	21.4	23.4	25.3	27.3	29.2
1.70	12.1	13.8	15.5	17.3	19	20.7	22.4	24.2	25.9

[עריכה] פירוש ערכי BMI

BMI	דירוג	דרגת סיכון לחלות במחלות
עד 18.5	תת משקל	סיכון לתת-תזונה
18.5-24.9	משקל תקין	אין סיכון
25.0-29.9	משקל עודף	מוגבר כאשר יש מחלות רקע נלוות
30.0-34.9	השמנה דרגה I	בינוני
35.0-39.9	השמנה דרגה II	חמור
40 ומעלה	השמנה דרגה III	חמור מאוד

תוצאה שקטנה מ-18.5 מעידה על תת משקל, ומחייבת בדרך כלל קבלת ייעוץ מרופא משפחה ודיאטנית.

BMI שבין 18.5 ל-25 (27-30 אצל בני 65+[1]) מעיד על משקל תקין.

אינדקס מסת גוף של 25-30 מעיד על עודף משקל. במצב כזה מומלץ לעשות דיאטה ולהתחיל בפעילות גופנית.

מסת גוף של 30-35 כבר מוגדרת כהשמנה. במצב של השמנה מומלץ לקבל ייעוץ מדיאטנית ואף לשקול נטילת תרופות מרשם להרזייה.

כל תוצאה שגדולה מ-35 משמעותה השמנת יתר והיא ומחייבת טיפול.

BMI שהוא מעל 40 מוגדר כ"השמנת יתר חולנית"; מעל 50 כ"סופר השמנת יתר חולנית"; ומעל 60 כ"סופר סופר השמנת יתר חולנית". מחקרים רפואיים הוכיחו כי מי שסובל מהשמנה קשה ברמות כל כך חמורות מקצר למעשה את חייו.