תקופת בין המלכים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תקופת בין המלכים (טורקית Fetret Devri) או האינטרגנום העות'מאני (אנגלית Ottoman Interregnum) הוא שמה של תקופת הרפיון לאחר קרב אנקרה שהתחולל ב-1402, ואשר בה לא היה סולטן עות'מאני בפועל. בקרב אנקרה הובס צבאו של באיזיט הראשון בידי המונגולים בפיקודו של טימור לנג.
הנסיכים העות'מאנים נהפכו לוסאלים של המונגולים, לאור שיטת השלטון המונגולית שהייתה עקיפה. כתוצאה מכך, במשך תקופה של 11 שנים לא הייתה סולטנות עות'מאנית בפועל. מי שהקים מחדש את המדינה העו'מאנית היה בנו של באיזיט, מהמט הראשון. הוא יצר מחדש את הקשר עם הוסאלים הקודמים של העות'מאנים, תוך זהירות שלא לעורר עליו את המונגולים.
הקודם: באיזיט הראשון |
שליטי האימפריה העות'מאנית 1402 - 1413 |
הבא: מהמט הראשון |