תפילת ערבית של שבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תפילת ערבית של שבת נאמרת אחרי קבלת שבת בלילה שלאחר יום שישי.

ככל תפילת ערבית, גם תפילה זו מתחילה בקריאת שמע וברכותיה, אלא שבקרב חלק מהקהילות הספרדיות נהוג להקדים אמירת "לשם ייחוד", ופסוקים נוספים. ואילו בקרב חלק מקהילות גאורגיה נהוג לומר קטע זה, (שמהווה מעין "רשות" לחצי קדיש הנאמר בנוסח הספרדי טרם תפילת ערבית לשבת) :"השיבה לי ששון ישעך, ורוח נדיבה תסמכני. הראנו ה' חסדך,וישעך תתן לנו. קומה עזרתה לנו, ופדנו למען חסדך.בהיועדם בבית מועדם,ובגרונם רוממות אל. להקדיש את קדוש יעקב,ואת אלהי ישראל. ישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא". לברכת "השכיבנו" של שבת יש חתימה מיוחדת: "הפורש סוכת שלום עלינו, ועל כל עמו ישראל, ועל ירושלים (יש מוסיפים: עיר הקודש) אמן ". שלאחריה מוסיפים בחלק מהקהילות את הפסוקים "ושמרו בני ישראל את השבת וכו'" (ספר שמות לא, טז-יז), ושליח הציבור אומר חצי קדיש.

לאחר הקדיש מתפלל הציבור את תפילת העמידה של שבת ובה שבע ברכות (תפילת שבע). ברכת קדושת היום של תפילה זו כוללת את הקטעים: "אתה קדשת", "ויכולו", "ישמחו במלכותך" ו"אלוהינו ואלוהי אבותינו, רצה נא במנוחתנו" כפי שמופיע בסידורים.

לאחר תפילת העמידה אומר כל הקהל פרשיית "ויכולו" בקול. בחלק מקהילות הספרדים נהוג להקדים ולהוסיף את המילים: "יום השישי" לפני אמירת פרשיית "ויכולו". . ושליח הציבור אומר "ברכה מעין שבע" הכוללת בקצרה את כל תפילת העמידה (בחלק מהקהילות, הציבור מצטרף לחלק מהברכה), ולאחריה אומר הש"ץ קדיש שלם. בנוסח ספרד אומר הקהל "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" (תהילים כג),לאחריו מנהג קהילות אשכנז שהש"ץ אומר "חצי קדיש" ולאחריו "ברכו" למנהג הספרדים,אומרים דווקא "קדיש יתום" ו"ברכו" . לסיום התפילה אומרים "עלינו לשבח" למנהג האשכנזים אומרים לאחריו "קדיש יתום". בקהילות רבות שרים לאחר התפילה את הפיוט אדון עולם ע"פ מנהג רוב קהילות האשכנזים. או יגדל אלהים חי ע"פ מנהג רוב קהילות הספרדים.

אחרי תפילת ערבית חוזרים הביתה ואוכלים סעודה חגיגית לכבוד שבת. רבים נוהגים לברך את הבנים "ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה" ואת הבנות "ישימך אלוהים כשרה, רבקה, רחל ולאה" לפני הסעודה.

[עריכה] דינים

אם טעה ואמר "שומר עמו ישראל לעד ונזכר מיד יאמר "הפורש סוכת שלום..." אך אם שהה כדי דיבור אינו חוזר.