סעודה שלישית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סעודה שלישית, היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שחובה לאכול במהלך השבת על פי ההלכה היהודית. הסעודה נאכלת בדרך כלל בשעות אחר הצהריים לאחר תפילת המנחה.

ביהדות, אחת הדרכים לכבד את יום השבת היא להרבות באכילה. מכיוון שבימים עברו היו האנשים אוכלים שתי סעודות ביום, נקבע שבשבת יאכלו שלוש סעודות: אחת בערב, אחת בבוקר ואחת אחר הצהריים.

על פי עיקר הדין, יש לאכול בסעודה שלישית לחם כמו בשאר הסעודות, אך רבים סומכים על דעות מקילות יותר ומסתפקים במיני מזונות או פירות (עדיפות למבושלים). במקרים מסוימים אף נקבע שאדם פטור לגמרי מסעודה שלישית. חז"ל אומרים על אדם עני - "עשה שבתך חול ואל תזדקק לבריות", כלומר עדיף לאכול שתי סעודות בשבת ולא לקחת כסף של צדקה. עם זאת, האחראים על הצדקה מצווים לתת לעניים אוכל או כסף המספיקים לשלוש סעודות בשבת.

נהוג לאכול רק מעט דברים בסעודה ובעיקר לזמר זמירות ולומר דברי תורה. מקובל אף להאריך בסעודה שלישית אל תוך הלילה מעבר לצאת השבת. במקרה זה, בברכת המזון מזכירים את השבת ("רצה והחליצנו"), מכיוון שעדיין לא נאמרה ההבדלה.

זמנה של סעודה שלישית הוא מזמן מנחה גדולה, כלומר אחרי שש וחצי שעות זמניות. ברוב הקהילות מקובל לאכול סעודה שלישית אחרי תפילת מנחה ולעתים מתקיימת סעודה משותפת בבית הכנסת. בערב פסח שחל בשבת, יש בעיה לקיים מצוות סעודה שלישית, מכיוון שאסור לאכול מצה בערב הפסח, ואסור לאכול חמץ לאחר שעה רביעית. על כן, יש נוהגים לקיים סעודה שלישית כבר בבוקר בשבת זו. אחרים מסתפקים בסעודה אשר אינה מבוססת על לחם.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• הלכות סעודה שלישית בסימן עז, סעיף ט"ז בקיצור שולחן ערוך