תפילת ותיקין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ותיקין היא תפילת שחרית מוקדמת שלכתחילה טוב לגמור אותה עם הנץ החמה. לשם כך מניחים תפילין כ-50 דקות לפני הנץ החמה, קוראים פרשת הקורבנות, פסוקי דזמרה, קריאת שמע וברכותיה, ומתחילים תפילת שמונה עשרה עם זריחת השמש.
המקור למונח "תפלת ותיקין" הוא בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות, כ"ו, ע"א: "דאמר רבי יוחנן ותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה".
מעלתה של תפלה כזו היא כה גדולה עד שאמרו בגמרא שמי שמתפלל כך לא ניזוק כל היום.
להלכה פסק הרמב"ם, על פי הגמרא, כי עדיף להתפלל ותיקין מאשר לומר תיקון חצות. פסיקה זו שונתה בשולחן ערוך על ידי רבי יוסף קארו בהשפעת המקובלים שאמרו שעל פי הקבלה עדיף לומר תיקון חצות מאשר להתפלל תפלת ותיקין. יש לצין כי כל המקובלים הגדולים הקפידו גם על תיקון חצות בדיוק בחצות הלילה וגם על תפלת ותיקין.
