תפילה לשלום המדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תפילה לשלום המדינה היא תפילה הנאמרת בשבתות ובחגים בבתי הכנסת בארץ ובתפוצות, שמתפלליהם נמנים עם החוגים הדתיים לאומיים. בתפילה מובעת בקשה להשראת הברכה על מדינת ישראל, לקיבוץ גלויות לתוכה ולסיוע מן השמים למנהיגי המדינה.

תפילה זו נתקנה בידי הסופר ש"י עגנון, אך היא מיוחסת בציבור לרבנים הראשיים לישראל: הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב הספרדי בן ציון עוזיאל. מדינת ישראל מכונה בה "ראשית צמיחת גאולתנו". ביטוי זה, והסתייגות מן המדינה בכלל הם אחדות מן הסיבות בשלן אין מוכנים החרדים לומר את התפילה בבתי כנסיותיהם. למעשה, הפכה אמירת תפילה זו, ובמידה פחותה התפילה לשלום חיילי צה"ל, לאחד הסממנים המבדילים בין חרדים לדתיים-לאומיים.

זמן אמירת התפילה נקבע לשלב שבין סיום קריאת התורה וההפטרה להחזרת ספר התורה למקומו בארון הקודש. בנקודה זו בתפילה מקובל היה במשך דורות להוסיף ברכות שונות, ביניהן ברכה לשליט המדינה. אחרי קום המדינה היו שלצד התפילה לשלום המדינה קראו גם תפילה לשלום נשיא מדינת ישראל, אך הדבר כמעט אינו מקובל כיום.

לתפילה לשלום המדינה יש ניגון אופייני, ויש בתי כנסת אשר מקובל בהם לנגן אותה במועדים בצורה שונה וחגיגית. הקהל עומד במהלך הקראתה בידי החזן.

בתקופות שבהן שררה עוינות גדולה בין חוגים דתיים לאומיים ימניים לבין הממשלה, בעיקר בתקופה שמחתימת הסכם אוסלו ועד רצח יצחק רבין, היו שנמנעו מלומר את התפילה, או שערכו בה שינויים שהביעו את זעמם על הנהגת המדינה. מאז חתימת הסכמי אוסלו נוצרו יותר מ-60 נוסחים שונים לתפילה. ברבים מן הנוסחים שונו המלים "שלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך" למלים "העמד בראשה אנשי חיל, יראי א-לוקים, אנשי אמת ושונאי בצע ושלח אורך ואמיתך אליהם". בעקבות תוכנית ההתנתקות, ברבים מהיישובים כבר הפסיקו לומר את התפילה כלל. התפילה נכתבה בהשראתה של "תפילה לשלום המלכות" אותה היו אומרים בקהילות אירופה, ובה בקשות לשלום המלכות, המלך או הקיסר, יורש העצר, ומשפחתו הקרובה. ההמלצה להתפלל תפילה זו, מוזכרת במסכת אבות, פרק ג' משנה ב'.

[עריכה] נוסח התפילה

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגואֲלו, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ וּפְרשׁ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלומֶךָ וּשְׁלַח אורְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיועֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טובָה מִלְּפָנֶיךָ. חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחון תְּעַטְּרֵם, וְנָתַתָּ שָׁלום בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עולָם לְיושְׁבֶיהָ. וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, פְּקָד-נָא בְּכָל אַרְצות פְּזוּרֵיהֶם, וְתולִיכֵם מְהֵרָה קומְמִיּוּת לְצִיּון עִירֶךָ וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתורַת משֶׁה עַבְדֶּךְ: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבתֶיךָ: וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְלִשְׁמר אֶת כָּל דִּבְרֵי תּורָתֶךָ, וּשְׁלַח לָנוּ מְהֵרָה בֶּן דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ, לִפְדּות מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתֶךָ. הופַע בַּהֲדַר גְּאון עֻזֶּךָ עַל כָּל יושְׁבֵי תֵּבֵל אַרְצֶךָ, וְיאמַר כּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּו: ה' אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ וּמַלְכוּתו בַּכּל מָשָׁלָה, אָמֵן סֶלָה