תעודת סל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תעודת סל הינה נייר ערך המקנה למחזיק בה תשואה על פי מדד כלשהו. מנפיק התעודה מבטיח לקונה להחזיר לו את כספו בתום תקופה מסוימת, בתוספת אחוזי העלייה במדד אחריו התעודה עוקבת, או בניכוי הירידה במדד זה.
ההבדל המהותי בין "תעודת סל" ובין "קרן נאמנות" ו"פיקדון מובנה" הוא שהלקוח יקבל בדיוק את שיעור התשואה.
את תעודת הסל הראשונה בישראל הנפיק בית ההשקעות פסגות-אופק בשנת 2000 [1]. ענף זה התפתח מאוד בשנים האחרונות בשוק ההון הישראלי והוא מכיל מעל ל-130 תעודות שונות המגלגלות סך נכסים של מעל ל-16 מיליארד שקל (נכון לינואר 2007).
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה ומנגנון פעולה
בניגוד ל-ETF הנסחרים בארצות הברית, בישראל החברה המנפיקה לא קונה את ניירות הערך הנכללים במדד בכמויות המתאימות לכמויות המוגדרות בהגדרת המדד, אלא מחויבת להראות ביטחונות כדי שתוכל לפרוע את התעודות. תעודות הסל נסחרות בבורסה במסחר רציף בדומה למסחר המתנהל במניות מדד ת"א 100. מחירן נקבע על ידי הביקוש בשוק, שמותנה בהיצע, המושפע ממנגנון תמחור מיוחד. מנגנון זה נקבע על ידי מנפיקי תעודות הסל שמבצעים היצע תוך יומי של המחירים הנאותים בהתאם להתנהגות נכס הבסיס שאחריו עוקבת תעודת הסל. כלומר, יצרני תעודות הסל דואגים שבמהלך יום המסחר היצע המחירים והביקושים בשוק יאפשר לסוחרים לרכוש את התעודה במרחק קרוב ככל הניתן לנכס הבסיס שאחריו היא עוקבת. הם למעשה מהווים עושי שוק בתעודת הסל שלהם. תעודת הסל בדר"כ מחזיקות את ניירות הערך של המדד המסוים אותו הם משקפות. כלומר אם מדובר במדד מניות אז תעודת הסל תחזיק במניות, נייר הערך מפיק תשואה באמצעות דיבידנד או ריבית. מנהלי תעודת הסל יכולים להשתמש בתעודת הסל בשלושה אופנים: 1. להשקיע את התשואה בחזרה במדד (מדיניות זו מכונה: "מדד השקעה") 2. התשואה תחולק בין המשקיעים (מדיניות זו מכונה: "מדד מחיר") 3. חלק מהתשואה יושקע בחזרה במדד או יחולק למשקיעים וחלק אחר ישולם למנהלי תעודת הסל כדמי ניהול (במקום עמלת ניהול). את מדיניות תעודת הסל ניתן ללמוד מהתשקיף המתפרסם טרם ההנפקה.
[עריכה] יתרונות וחסרונות
הנזילות והתחרות בשוק תעודות הסל הישראלי הובילה להוזלת עלויות הקניה והמכירה בחלק מהתעודות. העלויות האלה נותרות נמוכות גם משום שלמנפיק התעודה ישנן דרכים נוספות לגריפת רווחים. בעבור השאלת המניות הוא מקבל את הדיבידנדים שמחלקות החברות, וכן את הריבית בעבורן. חלק מתעודות הסל אף מחלקות בחזרה את חלק או רוב רובם של הדיבידנדים למשקיעים, כך שעל ידי קניית תעודת הסל ניתן, להתקרב לקרנות נאמנות שמותירות את כל הדיבדידנים המשולמים בידי המשקיעים או למצב שבו המשקיע רוכש את מלוא המניות ומקבל דיבידנדים שמנוכה מהם מס במקור.
יצרני תעודות סל מציינים כי מדובר באפיק השקעה טוב לטווח ארוך עבור מי שאינו בקיא בשוק ההון. כמו כן, הן נמצאות בשימוש שוטף על ידי הגופים המקצועיים בשוק ההון, שמשתמשים בהן לצורכי אסטרטגיות השקעה שונות. אך ישנם גם חסרונות לאפיק זה. בימים של ירידות חדות בנכס הבסיס, אין התחייבות למנפיקי תעודת הסל להחזיר את מלוא התמורה למשקיע. כמו כן, אפיק ההשקעה בחו"ל שמכונה ETF (או Exchange Traded Fund) בנוי במבנה שקרוב יותר לקרן נאמנות, שבה כספי המשקיעים מוחזקים בחשבון סגור עם נאמן, והכספים שבו בטוחים יותר מאשר בתעודות הסל הישראליות, שהינן ניירות ערך בעלי סיכון אשראי שמונפקים על ידי חברות שעלולות לפשוט רגל. חסרון נוסף נובע מהעובדה כי צמיחת התחום בשנים של עליות חדות בבורסה איננה מלמדת בהכרח על חוסנו של הענף בתקופות של ירידות ומפולות.
[עריכה] תעודות בחסר
לאחרונה הושקו בישראל תעודות סל מסוג מיוחד הנקראות תעודה בחסר. מדובר בתעודות הדומות לתעודות סל בחו"ל המאפשרות לבצע אסטרטגיית השקעה המכונה מכירה בחסר ("שורט"). המשמעות היא שמחיר התעודה עולה ככל שמחיר הבסיס אחריו עוקבת התעודה יורד. יש לציין, עם זאת, כי קונה תעודת שורט אינו מבצע מכירה בחסר, אלא קונה את התעודה עצמה (בדומה לקנייה של כל נייר ערך אחר) - דבר המאפשר אף להרוויח במקרה של ירידת נכס הבסיס, מבלי להצטרך להעמיד ביטחונות, כפי שנדרש אדם המבצע מכירה בחסר. על ידי כך שוק ההון הופך לסימטרי יותר, בשל העובדה שמירידות, כמו מעליות, של נכס בסיס יכולים להרוויח גם אנשים שאין בידיהם ביטחונות מספיקים הנדרשים ממוכרים בחסר, מה שמוסיף לשכלול שוק ההון. חשיבות נוספת לתעודות בחסר נוגעת לרמת הסיכון שמסביב לתוחלת התשואה. בעוד אופציות מסוג put, המאפשרות להרוויח מירידות, נחשבות כמעט תמיד למסוכנות מאד, הרי שתעודות בחסר הן כמעט תמיד מסוכנות בהרבה פחות (גם אם כמעט תמיד רמת הסיכון בהן עדיין אינה נמוכה) ותקנות הבורסה לניירות ערך אף מונעות מתעודות אלו להמשיך ולהתקיים כאשר מחיר נכס הבסיס גורם לתנודתיות גבוהה מדי של מחיר התעודה בחסר.
[עריכה] תעודות סל בחו"ל
תעודות הסל בחו"ל נקראות ETN או Exchange Traded Note. בארצות הברית זהו אפיק השקעה חדש יחסית ל-ETF, ועד כה פחות פופולרי ממנו. הראשונות הונפקו בבורסות ניו יורק בשנת 2006, לעומת ה-ETF הראשון שהונפק בשנת 1993. הכינוי של ETF זה הוא "ספיידר", משום ששמו הוא SPDR (או Standard & Poor's Depository Receipt). הספיידר עוקב אחרי מדד ה-S&P 500, הכולל את 500 המניות של החברות הציבוריות בעלות שווי השוק הגדול בבורסות ארצות הברית. הוא הפך לנייר הערך הסחיר ביותר בעולם המגלגל מחזורי עתק של מעל ל-28 מיליארד דולר ביום (דצמבר 2007).
[עריכה] השפעת הרפורמה בשוק ההון
עם אישור והתחלת יישומן של מסקנות ועדת בכר, נוצר תמריץ חיובי למערכת הבנקים בישראל לשווק במידה גדולה יותר את תעודות הסל. זאת משום ששיעור הרווחיות שלהם ממכירת מכשיר זה מתחרה בזו של הפצת קרנות הנאמנות, בעידן שלאחר הפרדת הבעלות מהן. יש הטוענים כי תמריץ זה עודד את הגידול החזק בנכסי תעודות הסל במהלך שנת 2006.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תעודות סל תחת מעקב מחקר של עיתון גלובס שמנתח את התפתחות ענף תעודות הסל
- מורה נבוכים בבורסה: מהן תעודות הסל? מתוך אתר החדשות Bizportal, חזי שטרנליכט
- ג'יימס גלזמן, השכם לחסוך ולהרוויח כיצד להשקיע בתעודות סל
- מהן תעודות סל מהן תעודות סל ומה ההבדל בינן לבין ETF (קרן סל) מתוך ETF.co.il
