תורה אור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תורה אור הוא אחד מספרי היסוד של חסידות חב"ד, אשר בו מכונסים עשרות מאמרי חסידות של מייסד חסידות חב"ד ר' שניאור זלמן מלאדי, הלא הוא אדמו"ר הזקן. הספר נערך על ידי נכדו של המחבר, האדמו"ר השלישי לשושלת החב"דית, ר' מנחם מענדל מליובאוויטש המוכר בשמו אדמו"ר הצמח צדק. הספר הודפס לראשונה בשנת תקצ"ז (1837), ומאז יצא לאור עוד כמה וכמה פעמים.

לשונו של הספר דומה לסגנון הכתיבה של אדמ"ורי החסידות, ומבוסס בעיקרו על לשון הקבלה בפרשנות החסידית המאפיינת את חסידות חב"ד. קרי, עיסוק הן בהיבטים התאולוגיים והן בהיבטים פסיכולוגיים/נפשיים של האדם על בסיס יסודות תורת הקבלה והחסידות. בכך מהווה הספר המשך, השלמה והרחבה ליסודות חסידות חב"ד המבוארים בספר היסוד של חסידות חב"ד - ספר התניא והלימוד בו נחשב על ידי החסידים כלימוד משלים לאחר לימוד התניא, כאשר במקביל לפרשת השבוע נהגו החסידים ללמוד במאמרי הספר השייכים לאותה פרשה.

הספר תורה אור כולל דרשות חסידיות ומאמרים חסידים על חומש בראשית, חומש שמות ומגילת אסתר, כאשר כל חומש מחולק לפרשות המרכיבות אותו. במסגרת זו נוספו לספר גם מאמרי חסידות על חנוכה ואלה מופיעים בפרשת וישב ומקץ. בהוצאות החדשות של הספר נוספו על ידי הוצאת קה"ת מס' הוספות הכוללות מאמרים נוספים, מראי מקומות, מפתח, הגהות והערות של אדמור"י חב"ד על מאמרי הספר ועוד.

שמו של הספר הוא סמלי, ורומז לשמו של מחבר הספר ר' שניאור זלמן. כפי שגם רמז לכך, אדמו"ר הצמח צדק, עורך הספר במכתבו אודות הוצאת הספר (מצורף בהוספות לספר).

החלק השני של הספר על שלשת חומשי התורה הנותרים היה אמור לצאת לאור באותה שנה אולם בעקבות הלשנה אשר הביאה לסגירת מרבית בתי הדפוס היהודיים ברוסיה, נדחתה הדפסתו בכעשור אז הוא הודפס כבר בצורה שונה מעט ובשם אחר - ליקוטי תורה.