תומס ברנהרד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומאס ברנהרד, (9 בפברואר 1931 הרלן, הולנד - 12 בפברואר 1989 גמונדן, אוסטריה), מחזאי וסופר אוסטרי, מחשובי הסופרים והמחזאים בשפה הגרמנית במחצית השנייה של המאה העשרים.
נולד בשנת 1931 בהולנד לאם חד-הורית, אשר עבדה שם כעוזרת-בית, אבל את רוב חייו העביר באוסטריה שם גדל בילדותו ונעוריו אצל סבו וסבתו בעיר וינה. בשנות נערותו נשלח לפנימיה נאצית. בין השנים 1949 ל 1951 שהה בבית מרפא לחולי שחפת הריאות.
ברנהרד נחשב למחזאי ולסופר פרובוקטיבי, אשר לא בחל בעיסוק בעברה של ארצו בתקופת הרייך השלישי. בשל כך עורר עליו את זעמו של הימין השמרני האוסטרי, וזכה באוסטריה לכינוי "Nestbeschmutzer", מי שיורק לבאר ממנה הוא שותה.
ברנהרד התגורר שנים ארוכות בווינה, שם נהג לפקוד כמעט מדי יום את בית הקפה בראונרהוף. בבית הקפה תלוי כיום פורטרט של ברנהרד, המצביע על המקום הקבוע של הסופר.
בצוואתו, אסר ברנהרד להעלות באוסטריה את מחזותיו ולפרסם בה את ספריו שלא ראו אור בחייו. צוואה זו לא קוימה.
[עריכה] מספריו בעברית
- בטון (הוצאת הקבוץ המאוחד, 1991)
- כוחו של הרגל (הוצאת בית צבי, 1991)
- אחיינו של ויטגנשטיין (הוצאת עם עובד, 1996)
- הלדנפלאץ: שני מחזות (הוצאת שוקן, 1999)
- מחיקה, התפוררות (הוצאת שוקן, 1999)
- ילד (הוצאת המעורר, 1999)
- המרתף, הימלטות (הוצאת המעורר, 2002)
- הסיבה, רמז (הוצאת המעורר, 2002)
- הטובע (הוצאת בבל, 2006) ( על הפסנתרן גלן גולד )
- הנשימה, החלטה (גלריה דביר, 2006)
- הקור, בידוד (גלריה דביר, 2006)
