תאוריות הקשר על רצח רבין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאוריות הקשר על רצח רבין הן תאוריות קשר העוסקות ברציחתו של יצחק רבין, ומציגות את הרצח בצורה שונה מההצגה הרשמית.
התאוריות יצאו בעיקר מקרב הציבור הימני אך גם מקרב הציבור השמאלני. התאוריות שונות זו מזו במידת קיצוניותן.
אצל חלק מהציבור, פרטים שונים שהתבררו בחקירת הרצח נראים חריגים, ולא ניתן עליהם הסבר מוסמך המניח את דעתם. פרטים אלו הביאו לשלל תאוריות קונספירציה לגבי הרצח. חלק מהפרטים החריגים נבדקו על ידי ועדת שמגר, שעסקה בחקר נסיבות הרצח, והיא קבעה שהרוצח פעל לבדו. הדעה של שוללי תאוריות הקונספירציה היא שדברים חריגים יכלו לקרות במהומה שנוצרה בעקבות הרצח גם בלא סיבה מיוחדת ושריבוי העיסוק ברצח צפוי שיגרום לצירופי מקרים שונים ומשונים.
תאוריות הקשר המוצגות להלן אינן מקובלות על רוב הציבור בישראל, אולם יש להם תמיכה עקבית בסקרים של רבע מהציבור [1].
תוכן עניינים |
[עריכה] תאוריות קשר מצדה הימני של המפה הפוליטית
ישנן מספר תאוריות קשר הנשמעות בימין הישראלי, אשר המשותף לכולן הוא האשמת השב"כ במעורבות או בידיעה מראש על ההתנקשות, ואמונה שועדת שמגר שעסקה בחקר נסיבות הרצח "טייחה" ממצאים מסוימים. המבקרים מצידה השמאלי של המפה הפוליטית בישראל של תאוריות הקשר ה"ימניות" רואים את הופעתן כתחליף למה שהם רואים כחובתו המוסרית של הימין לומר: "ידינו שפכו את הדם הזה", ומסבירים את מקורן בחוסר היכולת להפנים אשמה כבדה זו.
תאוריות הימין מתחלקות לשתי מחלקות עיקריות: תאוריות הטוענות שרבין מת מכדורי יגאל עמיר, ותאוריות הטוענות שרבין נורה גם או רק בזמן הנסיעה.
[עריכה] תאוריות שלפיהן יגאל עמיר הוא הרוצח
לפי אחת התאוריות, תכנן השב"כ לביים נסיון רצח פוליטי שיופנה כלפי הנהגת השמאל, על מנת ליצור לה אהדה בקרב הציבור. לשם כך מצא השב"כ את יגאל עמיר, שאכן חפץ לבצע התנקשות ביצחק רבין מתוך השקפת עולמו הימנית קיצונית. על השב"כ מוטל היה לשים באקדחו של יגאל עמיר כדורי סרק אולם בביצוע משימה זו התרחש כשל, מתוך רשלנות או בכוונת מכוון, ובאקדח הושארו כדורים חיים. לכן הושמעה הקריאה "סרק, סרק" בעת ההתנקשות ולכן יכול היה יגאל עמיר להמתין בחניית האח"מים מבלי שישאל על כך ויבורר מה מעשיו במקום. כך גם מוסברת נוכחותו של הצלם רוני קמפלר במרפסת סמוכה ממנה צילם דווקא את ירידתו של רבין במדרגות בתום העצרת, כשמצלמתו הייתה מכוונת רוב הזמן לכיוון המדרגות ולא לכיוונים אחרים.
ישנם הסוברים במסגרת תאוריית הקונספירציה, שאפשר היה להציל את רבין אולם מישהו החליט שהסיכון לחשיפה הוא רב מדי לכן הניח לרבין לדמם למוות. מכונית ראש הממשלה הסתובבה 22 דקות ברחבי העיר עד שרבין נפח את נשמתו. רק אז הוא הובל לבית החולים "איכילוב".
ישנם שייחסו את ביום הרצח או את השינוי בתוכנית לשמעון פרס, בין השאר בטענה ששמעון פרס ביקש למנוע מרבין, שאצלו החלו לעלות הרהורי חרטה על הסכמי אוסלו, לסגת מהסכמי אוסלו.
בנוסף יש תאוריות הטוענות כי יגאל עמיר היה מלכתחילה סוכן שב"כ.
אחת הנקודות המעוררות את תאוריות קונספירציה אלו, היא המסתורין האופף את פעולותיו של אבישי רביב. לפני הרצח רביב נחשב לאחד מהקיצוניים שבין פעילי הימין אולם לאחר הרצח התברר שהוא סוכן שב"כ, המכונה שמפניה. רביב היה בקשר טוב עם יגאל עמיר[דרוש מקור]
[עריכה] תאוריות שלפיהן יגאל עמיר אינו הרוצח
למרות שיגאל עמיר עצמו הודה במעשה הרצח, שיחזר אותו ומעולם לא הביע חרטה, יש הטוענים שלא הוא רצח את רבין. לפי גרסה זו, יגאל עמיר כלל לא ידע שלא הוא הרוצח או שלחילופין, הופעל עליו לחץ כבד להודות ברצח.
על סמך חלק מן התאוריות הטוענות כי יגאל עמיר אינו הרוצח, כדוריו של עמיר היו כדורי סרק. קביעות אלו נשענות על סדרה של ממצאים לכאורה, בין השאר על עדויות של קריאות: "סרק, זה לא אמיתי" שנשמעו בזירת הרצח מיד לאחר הירי, על עדויות של תוצאות המעבדה המשטרתית, לפיהן לא נתגלו שרידי ירי על כפות ידיו של יגאל עמיר, וכן בהסתמך על הבדיקות הבליסטיות להערכת מרחק הירי, לפיהן אחד הקליעים נורה מטווח מגע, טווח שיגאל עמיר לא הגיע אליו הן על פי העדויות בשטח, והן על פי קלטת הרצח שצולמה על ידי קמפלר. לאחרונה חלה התפתחות חדשה בנושא, ואף הוגשה לבג"ץ עתירה [2], הדורשת לפסול את הדו"ח הפתולוגי של פרופ' יהודה היס בפרשת רצח רבין. טענת העותרים היא כי רבין נורה לראשונה דווקא במהלך הנסיעה, לאחר יריות סרק בכיכר. על-פי תרחיש זה ("תאוריית הכדור הראשון"), רבין נורה בחזהו מכדור בודד בזמן הפינוי למטה השב"כ. רק לאחר קביעת מותו של רבין ב-22:30, נוספו, על פי הטענות, שני פצעי הירי בגבו של רבין שיוחסו ליגאל עמיר. עם השנים התפרסמו מסמכים שונים הנטענים כמסמכים מקוריים של בית החולים, המאששים, לטענת המפרסמים, את התאוריה שלהם על הרצח. בית המשפט העליון, דחה את העתירה בטענה שטענות העותרים היו כלליות ופעמים סתומות, ואין ביסוס לטענה של מניפולציה בדו"חות הרפואיים.
"עדות" נוספת לטענה זו, נשענת על צילומים מטקס ההלוויה של רבין, אשר בהם נראה דף ובו מילות "שיר לשלום", אשר הושר מעל הבמה בעצרת בערב הרצח. הדף שהיה מקופל בכיס מעילו של רבין נראה מוכתם בדם, ובו חור של ירי (לטענת תומכי תאוריה זו). היות שהסרט של קמפלר מראה כי יגאל עמיר עמד מאחורי גבו של רבין, הרי שאף לא אחד משלושת הכדורים שירה יגאל עמיר נורה אל חזהו של רבין, ולכן החור בדף נוצר מאוחר יותר. לבסוף, צילומים מהלוויה מראים כי בדף ישנו חור אחד בלבד, בעוד שאם אכן היה הדף מקופל לארבע בכיסו של רבין בזמן הירי, היו נוצרים בו במקרה של מעבר קליע דרך הדף ארבעה חורים.
[עריכה] פרסום התאוריות
בספר מאוחר יותר (The Last days of Israel, 2001), טוען ראש העוסקים בתאוריית הקונספירציה, ברי חמיש, כי מאחורי רצח רבין עומדת מכון המחקר האמריקני "המועצה ליחסי חוץ" (CFR) ומי שעמד אז בראשה, ג'ורג' בוש האב. לטענת חמיש, הרצח נועד להבטיח את רציפות שלטון השמאל בישראל גם אחרי בחירות 1996 ולהבטיח את מימושם המלא של הסכמי אוסלו.
העיתון "הצופה", עיתון בעל אורינטציה דתית-לאומית, חולל שערורייה כשפרסם את ההשערה כי שמעון פרס עמד מאחורי קנוניית הרצח, אף שהעיתון הכחיש שהשערה זו מבטאת את עמדתו. בערב יום השנה העשירי לרצח רבין, ב-3 בנובמבר 2005, זכו תאוריות הקשר לעידוד מסוים כאשר נחשף במשדר מיוחד של שידורי קשת שכלל סרט דוקומנטרי של נפתלי גליקסברג כי בחולצתו ובגופייתו של רבין יש חור נוסף מצדן הקדמי. המומחים שבדקו את בגדיו של רבין נחלקו בדעותיהם האם מדובר בירייה נוספת שלישית שנורתה באיש. בנוסף הועלתה העובדה שאין בנמצא תצלומים רלוונטיים לסוגיה מנתיחת גופתו של רבין. במהלך המשדר עלתה ההשערה שמא מדובר בכדור שנפלט מאקדחו של אחד המאבטחים והושם דגש על כך שלא מדובר בממצא שחייב להתפרש באופן קונספירטיווי. סברה אחרת לגבי חוסר התאימות בין מספר החורים בגופיה ובגופה של יצחק רבין היא שמדובר בחור רגיל בגופייתו, אולי של סיגריה. חולשתה הבולטת של התזה שהוצגה בתחקיר הערוץ השני הינה היעדר חור כניסה במקטורן מחד, והיעדר דווח על פצע כניסה התואם את הנקב בחולצה מאידך, כמו גם היעדר ממצאים תואמים בצילומי הרנטגן והסי טי לנזק ריקמתי כלשהו התואם את מיקום החור בחולצה. ללא חור כניסה במקטורן אין למעשה שום משמעות לחור בחולצה, שלא לדבר על היעדר ממצאים בבדיקה גופנית ובצילומי הרנטגן.
[עריכה] ביקורת על התאוריה
המבקרים את תאוריות הקונספירציה טוענים כי התאוריה נוצרה על רקע ההאשמות שהוטחו בימין בעקבות הרצח ורצונו לנקות את עצמו מאחריותו לו.
מבשר התאוריה הוא יהודי קנדי, ברי חמיש, שהושפע לטענת המבקרים מתאוריות הקונספירציה הנפוצות בצפון אמריקה, בעיקר תאוריית הקשר על רצח קנדי. כמו כן הביקורת טוענת לחוסר הבנה של חמיש את החברה והתרבות הישראלית. כך נטען, כי אין התאוריה מביאה בחשבון כי ישראל היא מדינה קטנה ומסוגרת אשר סוד כה גדול לא היה יכול להשמר בה; ובעיקר כאשר עם חילופי השלטון התכופים במדינה, נחשפו כל סודות השב"כ ושאר גופי המודיעין והביטחון בפני שלטון הימין (לרבות אנשי המחנה הלאומי שנכללו בקואליציה). יתרה מכך, המבקרים אינם נמנעים מטענות ספציפיות לגופם של חלק ממפיצי תאוריות הקשר.
ביקורת חריפה על תאוריית קשר זו רואה בעצם קיומה חטא העומד בפני עצמו, המהווה נדבך נוסף על הפשע של רצח רבין. לפי ביקורת זו, על הימין הקיצוני בישראל להתמקד בשאלה איך יצא ממנו הרוצח יגאל עמיר, ומי האנשים שהעניקו לרוצח את הרקע האידאולוגי שממנו צמח. על פי המבקרים, יצירת תאוריית הקשר מסיטה את הדיון משאלות אלה והעובדות שמאחוריהן, ועלולה ליצור את התשתית לרצח הפוליטי הבא.
במספר מקרים פעלו מבקרי תאוריות הקונספירציה כדי לעצור את הפצת תאוריות הקונספירציה, למשל על ידי מניעת אנשים מהגעה להרצאות בנושא. מקרה אחד כזה באוניברסיטה העברית הובל על ידי חבר הכנסת איתן כבל.
[עריכה] תאוריית הקשר מצדה השמאלי של המפה הפוליטית
על פי גרסתה השמאלנית של תאוריית הקשר, גורמי ימין קיצוניים בשב"כ, הפעילו את יגאל עמיר וחברו לו בקשר חתרני באמצעות סוכן השב"כ אבישי רביב, במטרה לרצוח את יצחק רבין. תאוריה זו מנסה להסביר את הקלות שבה חדר יגאל עמיר לשטח הסטרילי בכיכר רבין. נושא הדגל של תאוריה זו הוא פרופ' מיכאל הרסגור. הוא טען שרק משפט חוזר לאבישי רביב יחשוף את האמת, ויגלה שידו של הימין הייתה מאחרי רצח זה. מבקרי תאוריה זו סבורים שהמניע של הרסגור הנו הטלת אשמה נוספת על רוב הציבור הדתי הלאומי, בניסיון לדחוק אותו ממוקדי הכוח של שירותי הביטחון.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- ברי חמיש , מי רצח את רבין, הוצאת גפן, 1999.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הקונספירציה "חוגגת" nrg מעריב
- שיר רוזנבלום, רצח רבין - הקונספירציה חיה ובועטת, חדשות MSN.
- תום שגב, לפרסם הכל, הארץ, 4.11.2005
- מאמר של פרופ' מיכאל הרסגור ynet, 2 בנובמבר 2000
- ראיון עם פרופ' מיכאל הרסגור, מקומון תל אביב
- אדיר זיק, 58 שאלות על רצח רבין, אתר הצופה.
- אלי אשד, תולדות העולם על פי בארי חמיש
אתרים ומאמרים של תומכי תאורית קשר:
- "פיענוח רצח רבין" - אתר המתיימר לפענח את רצח רבין
- "רצח רבין: על מסתרי הכדור הראשון"
- אתר המנסה להוכיח כי לא יגאל עמיר רצח את רבין
- Top Israeli news site publishes crudely altered Rabin assassination video, Israelinsider.com
[עריכה] הערות שוליים
- ^ רבע מהציבור: חנינה ליגאל עמיר בעוד 8 שנים, 8 באוקטובר 2007, אתר nrg, מדווח על 28% תמיכה בכך שיגאל עמיר אינו אשם ברצח ו 46% בציבור הדתי; 10 Years After Rabin Assassination, Conspiracy Theory Live On, דיווח ב - COX newspapers המדווח על שני סקרים, אחד של (2005)25% והשני (2003)29%
- ^ (בג"ץ 229/06), העתירה ותגובת הפרקליטות, פסק הדין
