תאודור אדורנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תאודור אדורנו

תאריך לידה	11 בספטמבר 1903
תאריך פטירה	6 באוגוסט 1969
זרם	תאוריה ביקורתית
תחומי עניין	סוציולוגיה, פסיכואנליזה, מוזיקולוגיה
הושפע על ידי	קירקגור, מרקס, ניטשה, פרויד
השפיע על	האברמאס, בורדייה, סעיד, בודריאר

תאודור לודוויג ויזנגרונד אדורנו (11 בספטמבר 1903 פרנקפורט - 6 באוגוסט 1969 ויספ, שווייץ) פילוסוף, סוציולוג ומוזיקולוג גרמני ממוצא יהודי ואיטלקי. אדורנו היה חבר בולט באסכולת פרנקפורט, יחד עם אישים כגון מקס הורקהיימר, הרברט מרקוזה, ולטר בנימין, ליאו לוונטל, יורגן האברמאס ואריך פרום.

אדורנו עסק גם בהלחנה, ובין כתביו ניתן למצוא ביקורת על מוזיקת הג'אז, אותה כינה רפטטיבית לאור העובדה שהיא נצמדת לנוסחאות קבועות.

מצד אמו אדורנו היה צאצא למשפחה אריסטוקרטית איטלקית מן העיר ג'נובה. אדורנו למד בפרנקפורט ובווינה. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה היגר לאנגליה ולאחר מכן לארצות הברית. עם סיומה של מלחמת העולם השנייה חזר לגרמניה ועמד בראש המכון למחקר חברתי של אוניברסיטת פרנקפורט.

בתחילת דרכו, הושפע מסרן קירקגור והעביר קורס (ראשון) בהשפעתו אודות מגבלות הפילוסופיה. בהמשך, שיכלל את רעיונותיו וטען כי דרך ההסתכלות שלנו על העולם מושפעת מאוד מהתרבות בה אנו חיים. כתוצאה מכך, חקר האמת נידון כמעט תמיד לכישלון מאחר והסביבה שלנו יוצרת עבורינו שפה – עולם מושגים, או תפישה – הממסכים על האמת. לפעולת מיסוך זו קרא חרושת תרבות וטען כי הסיכוי היחיד להימלט ממנה ולהתקרב להתבוננות על האמת נמצאת באמנות. יחד עם התאורטיקנים הרמן ברוך וקלמנט גרינברג הרחיב גם את המושג קיטש (המסמל את מוצרי חרושת התרבות) ואת המושג אוונגרד, הניצב כסמל לאמנות שצועדת על קרקע שלא "נכבשה" עדיין על ידי חרושת-התרבות. הנושא מטופל בהרחבה בספרו תאוריה של האסתטיקה (Ästhetische Theorie) שפורסם ב-1970.