שפות פינו-אוגריות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השפות הפינו-אוגריות הן קבוצה של שפות המדוברות בצפון-מזרח אירופה ובצפון מערב אסיה. השפות המוכרות ביותר במשפחה הזאת הן הונגרית ופינית ועל-שמן נקראת המשפחה כולה. הונגרית ופינית כשלעצמן נמצאות בשני ענפים שונים של המשפחה, והן רחוקות למדי זו מזו, אם כי יש קונצנזוס בקרב הבלשנים בדבר מוצאן המשותף. ההערכה היא שהעמים הדוברים שפות פינו-אוגריות חדרו לאירופה והתיישבו בה בתקופה מאוחרת. בעבר רווחה דעה שדוברי השפות האלה הם צאצאי ההונים שפלשו לאירופה במאות הרביעית והחמישית לספירה, אולם דעה זו כבר איננה מקובלת.

יש חוקרים המקשרים את השפות הפינו-אוגריות למשפחת שפות גדולה יותר המכונה משפחת השפות האוראליות. התאוריה הזו גורסת כי לשפות האוראליות, ולשפות הפינו-אוגריות בתוכה, יש מוצא משותף עם משפחות כגון משפחת השפות הטורקיות, משפחת השפות המונגוליות, משפחת השפות הטונגוסיות ועוד. המשפחה הגדולה מכונה משפחת השפות אוראל-אלטאיות. התאוריה הזאת על כל סעיפיה שנויה במחלוקת בקרב העוסקים בבלשנות היסטורית, והיא נחשבת כיום בגדר הצעה ולא בגדר תאוריה מוכחת.

השפות המוכרות ביותר במשפחה הפינו-אוגרית הן:

• הונגרית (או "מדיארית")
• פינית
• סאמי (מוכרת גם כ"לאפית")
• אסטית (או "אסטונית")

לצידן, קיימות שפות פינו-אוגריות רבות נוספות, כגון מורדאבית, ננץ, קומי ועוד, המדוברות ברפובליקות ובחבלים אוטונומיים שונים בפדראציה הרוסית, בעיקר באזור נהר הוולגה, האוקיינוס הארקטי, הרי אוראל ומערב סיביר.