שער ניקנור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שער ניקנור, נקרא גם "שער העליון" (לא לבלבל עם שער העליון שחיבר בין הר הבית לעזרה), הוא שער נחושת ששימש ככניסה המזרחית לעזרה בבית המקדש. שער ניקנור הוא השער המפואר והמפורסם ביותר מבין שערי הר הבית ושימש ככניסה הראשית לעזרה.
[עריכה] מיקום ומבנה
שער ניקנור מוקם בצידה המזרחי של העזרה במרכז החומה המפרידה בין עזרת הנשים לעזרת ישראל, כנגד פתח האולם ופתח עזרת הנשים. כדי להגיע לשער מעזרת הנשים יש לטפס חמש עשרה מעלות הבנויות בצורת קשת ומעברו השני נמצא דוכן הלווים. משני צידי השער נמצאים פשפשים, שערים קטנים יותר, ומעבריהם שתי לשכות, אחת מצפון ואחת מדרום. הלשכה בצפון היא לשכת פנחס המלביש ומדרום לשכת עושי חביתין. מתחת לשער נמצאות לשכות כלי השיר. מבחינת קדושה השער נחשב כחלק ממחנה לוויה (עזרת הנשים) ולכן יכלו המצורעים המיטהרים לעמוד תחתיו בשעת טהרתם.
השער כאמור היה מנחושת, על נחושת זו נאמר שהייתה צהובה כזהב, וכך אמר ר' אליעזר על הדלתות: "נחושתן היה מצהיב ויותר יפה משל זהב" (ירושלמי, יומא, י"ט ע"ב), בתלמוד הבבלי לעומת זאת נאמר רק:" ר' אליעזר בן יעקב אומר נחשת קלוניתא הייתה והייתה מאירה כשל זהב" (בבלי,יומא, ל"ח ע"א). בדומה לשאר שערי הר הבית השער היה מורכב משתי דלתות בגובה עשרים אמה (כ- 10 מטרים) ורוחב כל דלת חמש אמות (כ- 2.5 מטרים). בשונה משאר השערים לשער ניקנור הייתה מזוזה מכיוון שדרכו הגיעו ללשכת פרהדרין שבה ישב הכהן הגדול.
[עריכה] מקור השם
במקורות קיימים שני הסברים שונים לשמו של השער.
לפי הסבר אחד, שהוא המוכר מבין השניים, ומופיע במספר מקורות במשנה ובתלמוד, ניקנור היה נדבן שנידב דלתות שתשמשנה כשער לבית המקדש ולכן נקראו דלתות אלו על שמו.
בתלמוד הבבלי מסופר כי במהלך המסע מאלכסנדריה התרחש נס לדלתות:
| 'ניקנור נעשו ניסים לדלתותיו': ת"ר מה נסים נעשו לדלתותיו? אמרו, כשהלך ניקנור להביא דלתות מאלכסנדריא של מצרים, בחזירתו (בחזרתו) עמד עליו נחשול (סערה) שבים לטבעו, נטלו (אנשי הספינה) אחת מהן (מהדלתות) והטילוה לים ועדיין לא נח הים מזעפו בקשו להטיל את חברתה עמד הוא (ניקנור) וכרכה (חיבק אותה) אמר להם הטילוני עמה מיד נח הים מזעפו, והיה מצטער (ניקנור) על חברתה. כיון שהגיע לנמלה של עכו הייתה מבצבצת (הדלת הראשונה) ויוצאה מתחת דופני הספינה; ויש אומרים: בריה שבים בלעתה והקיאתה ליבשה ועליה אמר שלמה (שיר השירים, א') "קרות בתינו ארזים רהיטנו (דלתותינו) ברותים" אל תיקרי ברותים אלא ברית ים (רש"י: לניקנור הייתה ברית עם הים שהחזיר לו את הדלת. פירוש נוסף: "בריית ים", ברייה שבים החזירה את הדלתות). | ||
| -- יומא ל"ח ע"א | ||
גם לאחר שישראל התעשרו וצופו כל שאר דלתות הנחושת בזהב, הוחלט להשאיר את שער ניקנור כפי שהוא ללא ציפוי, מכיוון שהתרחש בדלתות האלו נס. יש אומרים שהשער הושאר כפי שהוא מכיוון שנחושתו הייתה נראית כזהב, כפי שצויין.
פירוש זה נתמך בידי הממצא הארכאולוגי של כתובת ניקנור, בה מוזכר "נקנר אשר עשה את הדלתות".
הסבר השני ופחות מוכר מופיע בברייתא בירושלמי על מסכת יומא (הברייתא אינה מופיעה בירושלמי לפנינו אך כך מצטטה רבי שלמה שיר-ליאון, ראו מלאכת שלמה לשקלים פ"ו מ"ג):
- "למה נקרא שמו שער ניקנור? שפעם אחת עלה ניקנור סרדיוט ממלכי יונים וחנה כנגד שער ניקנור והיה מניף ידו על בית המקדש ואמר: 'אימתי תיפול העיר הזאת והבית הזה בידי ואהרסנה?' וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום, תפשוהו וקצצו ידיו ורגליו ותלוהו לפני השער וקראו שמו שער ניקנור".
[עריכה] ראו גם
|
חלקי בית המקדש השני
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
