שלמה עדני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב שלמה בן הרב ישועה עדני (1567 בצנעא, תימן - לאחר שנת 1624 בחברון, ארץ ישראל), מגדולי מפרשי המשנה.

אביו הרב ישועה שהיה הרב של העיר צנעא, החליט בשנת 1571 לעלות עם משפחתו לארץ ישראל, העלייה לארץ ישראל הייתה מלווה ביסורים קשים ובדרך מתה אשתו וזמן קצר לאחר עלותו לארץ מתו שאר ילדיו מלבד בנו שלמה שהיה אז בן 4. תחילה הם התיישבו בצפת, מצבם הכלכלי היה קשה ורק לאחר שתלמידי חכמים התוודעו לתורתו של הרב ישועה הוטב במעט מצבם.

לאחר מכן הם עברו לירושלים, שם נפטר הרב ישועה בשנת 1582 בהיות בנו שלמה בן 15 שנה. עד פטירת אביו היה לשלמה עדני מי שיכלכלו וידאג לצרכיו ולהדריכו בלימוד התורה, אולם מאז פטירת אביו הוא נותר חסר כל ומבלי אפשרות ללמוד. במשך שנתיים וחצי הוא חי ללא בית. הרב משה חאמי שהבחין בעדני, הסכים לאמצו ולדאוג לכלכלתו. הוא כילכל אותו בביתו במשך 5 שנים עד שהשיאו. גם לאחר נישואיו המשיך לתמוך בו בהיות רבי שלמה שקוד על התורה.

רבי שלמה פרסם והנציח את החסד שעשה איתו הרב חאמי בהקדמה לספרו המפורסם "מלאכת שלמה" פירוש מקיף ומעמיק על כל השישה סדרי משנה. את הספר מלאכת שלמה החל לכתוב משנת 1589 בהיותו בן 22 במשך שלושים שנה רצופות בהיותו בחברון. תשומת לב רבה הקדיש גם לבירור נוסח המשנה ועל שינויים בניקוד, פעמים רבות הוא חוסך דפים רבים של פלפולים הבנויים על טעויות. בשונה מפרשנים אחרים, הרב עדני חותר לפשוטה של המשנה גם במקומות שזה אינו תואם את הגמרא. יש בפירושו הדים מוקדמים לדרכו של הניתוח האקדמי של המשנה בימינו. בחיבורו ניכרת בקיאותו העצומה בשני התלמודים במפרשים ובפוסקים, הוא רגיל לדון בדבריהם עד לפסיקת ההלכה. בפרט ניכרת חיבתו לרמב"ם אותו הוא מכנה בתואר "גדול הפוסקים". בהיותו בירושלים זכה ללמוד לפני גדולי הרבנים ובפרט לפני הרב חיים ויטל והרב בצלאל אשכנזי. אחר כך עבר להתגורר בחברון, פרנסתו הייתה תמיד דחוקה ואסונות קשים עברו עליו ובהן מתו לו 11 ילדיו במגפות. הוא נפטר בחברון ונקבר בה.

פירושו נדפס לראשונה בוילנה לפני למעלה ממאה שנה. הוא חיבר ספר נוסף בשם "דברי אמת" שהוא הגהות למקרא. החיד"א השתמש בחיבור זה, אולם החיבור אבד. ספר נוסף שחיבר נקרא בשם "בנין שלמה לחכמת בצלאל" ובו העתיק הגהות וחידושים מרבו רבי בצלאל אשכנזי לסדר קדשים מהתלמוד בבלי.