שלמה ישראלי (רס"ר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלמה ישראלי (1923 - 2000) היה רס"ר בצה"ל. אשר שירת בין היתר, כרס"ר בה"ד 1 בין השנים 1954 עד שנת 1968 וכמפקד המחנה ומ"פ מפקדה של סיירת מטכ"ל מאז ועד שנת 1974.

ישראלי נולד בפולין בשם שלמה גלברד וברח לרוסיה בגיל 16 עם פלישת הנאצים ב-1939. התגייס לצבא אנדרס כמו אלפי יהודים אחרים שחיפשו דרך להמלט מברית המועצות. בהגיעו לארץ ישראל יצר קשר עם קרובי משפחת אמו ובעזרתם ערק מן הצבא הפולני ונשאר בארץ בזהות בדויה.

בארץ עבד כפועל בניין עד יולי 1944 עת התנדב לצבא הבריטי והשתתף בקרבות באיטליה. עם סיום המלחמה היה פעיל במוסד לעליה ב' באירופה וסייע בהבאת שארית הפליטה.

עם שובו לארץ התגייס להגנה וכאשר הוקמה חטיבה 5, היא חטיבת גבעתי, על ידי שמעון אבידן בנובמבר 1947 נמנה עם ראשוניה. נלחם במסגרת גדוד 52 של החטיבה במרחב תל אביב-יפו וליווה שיירות לירושלים הנצורה. מפקד המחלקה של ישראלי היה שלמה להט אשר הפך לסמ"פ פלוגה ב' ואחר כך למ"פ הפלוגה ומינה את ישראלי לרס"פ. במסגרת הפלוגה השתתף ישראלי בקרב על משלטי חוליקאת והגנה על משלט עיבדיס מול המצרים. לאחר קום המדינה, נתמנה להט למג"ד וישראלי הפך לרס"ר הגדוד. בזמן שירותו בגבעתי היה עד למעשה הגבורה של נתן אלבז והיה זה ישראלי אשר ניסה להגיש עזרה ראשונה ונמנה עם העדים בזכותם קיבל אלבז את עיטור המופת.

במחצית 1954 נתבקש על ידי ישראל טל להצטרף אליו לבה"ד 1 וישראלי החליף את רס"ר אברהם מקל כנגד משמעת של בית הספר לקצינים אשר שכן באותה תקופה במחנה סירקין.
ישראלי שימש בתפקיד זה תחת שמונה מפקדים: ישראל טל (1954-1956), אברהם יפה (1956-1957), יוסף הרפז (1957-1960), יצחק חופי (1960-1962), אביב ברזילי (1962-1964), מאיר פעיל (1964-1966), שלמה אלטון (1966-1967) וישראל גרנית. במחצית שנת 1968 עבר בה"ד 1 למשכנו הנוכחי ליד מצפה רמון ועם סיום הקורס ביוני 1968 הפך יצחק טאיטו לרס"ר הבסיס. טאיטו אמר לא פעם והתבטא כך גם בראיון הפרישה שלו בעתון ידיעות אחרונות כי ישראלי הוא שעיצב את אישיותו כרס"ר ועל פי דרכו הוא הלך. טאיטו הגדיר את ישראלי כאיש קשוח שלצד קללה עסיסית עמד בפיו תמיד חיוך.

ישראלי שב למחנה סירקין, הפעם כמפקד המחנה של סיירת מטכ"ל. נסיונו הרב וגילו היחסית מתקדם הפכו אותו ל"אבא" של הלוחמים וישראלי היה מ"פ המפקדה ואיש הלוגיסטיקה של הסיירת תחת פיקודם של עוזי יאירי, מנחם דגלי, אהוד ברק וגיורא זורע. הוא נטל חלק פעיל במשימות היחידה באותם שנים, בין השאר הפשיטה על האי גרין במלחמת ההתשה (1969), מבצע ההשתלטות על מטוס "סבנה" בנמל התעופה לוד, הפעולה בכפר עייתא א-שעב שבלבנון, מבצע "אביב נעורים", ומלחמת יום הכיפורים כולל חלוצו של סגן אלוף יוסי בן-חנן.
לישראלי הוצע לא פעם דרגת קצונה אישית אך הוא סירב והתגאה בעובדת היותו רס"ר. גם כאשר עבר לשרת במילואים התנגד לענוד דרגות רב נגד בכיר ובמקומם המשיך לענוד את השעון עם כוכבי השרות.

ישראלי השתחרר משירות קבע בשנת 1974 והחל לעבוד כאיש מבצעים מיוחדים ברשת מלונות דן.

ישראלי נפטר בנובמבר 2000 ונקבר בבית העלמין קריית שאול. בהלוויתו השתתפו עשרות מפיקודיו וחניכיו בצה"ל, והם ביקשו לחלוק לו כבוד אחרון על ידי נשיאת האלונקה על הכתפיים, ביניהם בוגי יעלון, אליק רון, עמירם לוין, דני יתום, עוזי דיין, רס"ר טאיטו ורבים אחרים.