שלמה בן עמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלמה בן עמי (בן-עבו) (נולד ב-17 ביולי 1943) פוליטיקאי והיסטוריון ישראלי, כיהן כחבר כנסת בכנסות ה-14 וה-15 מטעם מפלגת העבודה, ושימש כשר ביטחון פנים, ושר החוץ בממשלת אהוד ברק.

[עריכה] ביוגרפיה

בן עמי נולד במרוקו, בשם שלמה בן עבו לאביו יעקב בן עבו שהיה סוחר בטנג'יר. עלה לארץ ישראל בשנת 1955, ושירת בצה"ל בין השנים 1962 -1965 כחייל סדיר בחטיבת גולני. את השכלתו כדוקטור להיסטוריה רכש באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אוקספורד. בין היתר חקר את תולדות ספרד והאינקוויזיציה.

שימש כשגריר ישראל בספרד בין השנים 1987 עד 1991.

בשנת 1996 נבחר לכנסת ה-14, כחבר ברשימת מפלגת העבודה, וכיהן כיושב-ראש ועדת המשנה לשרות החוץ, וכחבר בועדת החוץ והביטחון ובועדת החינוך, התרבות והספורט. בשנת 1999 נבחר בן עמי בשנית לכנסת ה-15, תחת הרשימה המאוחדת של ישראל אחת (עבודה, מימד וגשר), ומונה לתפקיד שר ביטחון-הפנים בממשלת ברק. החל מה-2 בנובמבר 2000, כיהן במקביל לתפקידו במשרד ביטחון הפנים, גם כשר החוץ.

ביולי 2000 השתתף בן-עמי בוועידת קמפ דייוויד, משא-ומתן מרתוני בין ראש הממשלה, אהוד ברק, ליושב ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, בחסות נשיא ארצות הברית ביל קלינטון. במהלך המו"מ הסכים ברק לכונן את המדינה הפלסטינית על שטח של יותר מ-90% משטחי עזה והגדה, ואף לבצע ויתורים בירושלים. המו"מ לא עלה יפה, ובן-עמי האשים את ערפאת בכישלון השיחות ובפריצת אינתיפאדת אל-אקצה חודשיים לאחר מכן.

עם פריצת אינתיפאדת אל-אקצה, בזמן כהונתו כשר ביטחון הפנים, התרחשו אירועי אוקטובר 2000, שבמהלכם נהרגו 13 אזרחים ערבים-ישראלים בעקבות עימותים עם משטרת ישראל. הוא חווה ביקורת ציבורית קשה על תיפקודו כשר ביטחון הפנים במהלך אירועים אלה, במיוחד מן המגזר הערבי במדינת ישראל. בן עמי היה בין הגורמים שהחליטו על הקמת ועדת אור לבדיקת ההרג. הוועדה קבעה במסקנותיה כי הוא השקיע מאמץ ממשי לשיפור היחסים עם ערביי ישראל, אך מתחה ביקורת על תיפקודו בעת האירועים ובאי הכנת המשטרה לקראתם. הוועדה המליצה למנוע ממנו לשמש שנית בתפקיד השר לביטחון-פנים.

לאחר בחירתו של אריאל שרון לראשות הממשלה, פרש בן-עמי מהפוליטיקה עסק במשך שנתיים במחקר אקדמי בלונדון. לאחר מכן נסע לספרד והקים את מכון טולדו לשלום שהוא מכהן כנשיאו, במסגרת המכון הוא מארגן כנסים בינלאומיים ועורך מחקרים. הוא גם חבר במועצת המנהלים של "המכון לניהול סכסוכים", שהוא גוף בינלאומי חוץ פרלמנטרי שמייעד עצמו לפתור סכסוכים בינלאומיים.

[עריכה] מספריו

• ספרד בין דיקטטורה לדמוקרטיה 1936-1977, עם עובד, 1977.
• ‬איטליה - מליברליזם לפאשיזם, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1985.
• כלים שלובים: חברה, ביטחון ומדיניות בישראל, המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס, 1997.
• מקום לכולם - אלי בר-נביא משוחח עם שלמה בן-עמי, הקיבוץ המאוחד, 1998. ‬
• חזית ללא עורף -מסע אל גבולות תהליך השלום, ידיעות אחרונות, 2004.
• Scars of War, Wounds of Peace: The Israeli-Arab Tragedy, Oxford University Press, USA, February 2006.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• שלמה בן עמי באתר הכנסת