שלום אפמאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלום אפמאה (Apamea, ביוונית: Απάμεια) היה הסכם שלום בין האימפריה הסלאוקית לרפובליקה הרומאית שנחתם בשנת 188 לפנה"ס.

[עריכה] רקע

בזמן עלותו לשלטון של אנטיוכוס השלישי באימפריה הסלאוקית, האימפריה הייתה בתהליכים של התפוררות, היא איבדה את השליטה על שטחים גדולים שהיו בעבר בשליטה ומספר מרידות איימו על יציבותה.

אנטיוכוס שהיה מלך פעלתן הצליח להשיב לעצמו רבים מהשטחים שאבדו לאימפריה ואף להשתלט על שטחים חדשים כמו יהודה, פעלתנותו של המלך הביאה אותו לבסוף להתנגשות עם הרפובליקה הרומאית כתוצאה מפלישתו ליוון בשנת 192 לפנה"ס.

אנטיוכוס ספג מפלה מכרעת מידי הרומאים בקרבות תרמופילאי ובמגנסיה, מה שלא השאיר לו ברירה אלא להיכנע לתכתיבי הרומאים בקשר לתנאי השלום.

[עריכה] תנאי השלום

• האימפריה הסלאוקית נטשה את כל השטחים שמצפון להרי הטאורוס, שטחים אלו יחולק בין בעלי בריתה של רומא.

• האימפריה הסלאוקית תשלח בני ערובה לרומא כולל שני בניו של אנטיוכוס אנטיוכוס ודמטריוס.

• נקבע שהאימפריה הסלאוקית תשלם פיצויי מלחמה לרומא בגובה של 15,000 טאלנטים למשך 12 שנים.

• כוחה הצבאי של האימפריה הסלאוקית הוגבל, נאסר עליה להחזיק פילי מלחמה וגודל הצי הוגבל ל-12 ספינות.

[עריכה] השפעת ההסכם

התנאים הקשיים שהוכתבו לאימפריה הסלאוקית סתמו את הגולל על הניסיון לשקם את האימפריה בימיו של אנטיוכוס השלישי, מנקודת זמן זאת האימפריה תמשיך לאבד מכוחה עד שתחדל מלהתקיים.

מנגד ההסכם סימן את תחילת חדירת ההשפעה הרומאית למזרח, תהליך שבסופו של דבר יוביל לסיפוחה של האימפריה הסלאוקית על ידי רומא.