שכינה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שכינה - הפן של ההתגלות האלוהית לבני אדם, שהוא גם פן נשי ואמהי. משורש (ש.כ.נ.) שמשמעותו ל"שכון" ולהיות. על פי תפיסת הקבלה והחסידות, השכינה היא אנרגיה קוסמית אדירת עוצמה, ששוכנת ב"קרביו" של היקום כולו ומחיה אותו והיא נשמתו ורוח אפיו.
השכינה כמושג ממשי נזכרת רק בספרות החז"לית והרבה. ואילו במקרא היא מוזכרת כהתגלותו המיוחדת של אלוהים בישראל, "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם": [1] "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים:" [2] כמו גם כ-"יְהֹוָה צְבָאוֹת הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיּוֹן:" [3]
הפן הזה של האלוהות, שהוא התחתון מכול ההתגלויות האחרות, דרכו אלוהים מתקשר עם בני אדם. פן זה הוא רלטיבי לפי מעמדם של האנשים ומעשיהם, לפעמים מתגלה ולפעמים נעלם, כפי שחז"ל אומרים שבבית המקדש השני לא הייתה השראת שכינה, ועם זאת הוא נשאר באופן תמידי בקשר מיוחד עם ישראל, גם בזמן הגלות וגם במצבים קשים, "לכל מקום שגלו ישראל - גלתה שכינה עמם."[4] [5] ואף סובלת איתם בצרותיהם. רבי חנינא בתלמוד מקצין תפיסה זו ואומר שהסוטר לועו של ישראל, כאילו סוטר לועו של שכינה. [6]
בגלל הקשר המיוחד בין שכינה לישראל, גר מכונה אדם שהתקרב להסתופף תחת כנפי השכינה, וכאשר ישראל בצער גם שכינה בצער. [7] בתפילת אל מלא רחמים כאשר מתפללים לעילוי נשמת אדם שנפטר, מבקשים בתיאור מליצי, שהוא ינשא על כנפי השכינה. [8] שכינה מוזכרת כמי שנמצאת לעזור לחלשים כמו החולה ששכינה למראשותיו. כמו כן, עשרה שמתפללים שכינה עמהם. [9]
על פי חז"ל, בזמן הגלות, השכינה ירדה למעמד נמוך, והיא בנתק מהאלוהות העליונה, דבר הגורם לה צער רב. צער המכונה "צער השכינה" שהוא הצער העמוק והנוקב ביותר שיכול להיות עלי אדמות ובמציאות בכלל, ותפקידם של האנשים הוא לחבר אותה אל הקב"ה אהוב ליבה במעשים טובים ומצוות, דבר המכונה בקבלה "ייחודים" ומופיע בסידורים (במיוחד הספרדיים) לפני מצוות מסוימות. על פי המסורת הדתית האור האלוהי שבני אדם צדיקים, עתידים להתענג בו בעולם הנשמות אחרי מותם ובעולם הבא מכונה "זיו השכינה". [10] [11]
בקבלה השכינה מכונה "מלכות" בשל התפיסה שהיא מלכת העולם האצילה והרוחנית שבהופעתה הקב"ה מולך על המציאות. השכינה גם מכונה "כנסת ישראל" מאחר ולפי התפיסה הקבלית היא כונסת לתוכה את כל נשמות עם ישראל, בשל היותה שורש להם.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ (ספר שמות פרק כ"ה ח')
- ^ (ספר שמות פרק כ"ט מ"ה)
- ^ (ספר ישעיה, פרק ח' י"ח)
- ^ (ילקוט שמעוני שמואל א - פרק ב - רמז צב)
- ^ (ילקוט שמעוני ישעיהו - פרק מג - רמז תנה )
- ^ (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נח/ב).
- ^ (בבלי, חגיגה ט"ו ב')
- ^ "אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה, עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים..." (סדור תפלה - נוסח אשכנז)
- ^ (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ו/א)
- ^ (בתי מדרשות חלק ב - מדרש אלפא ביתות מסכתא שטן)
- ^ (מסילת ישרים לרמח"ל פרק א').
