שכונת שפירא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שכונת שפירא היא שכונה בדרום תל אביב, הקרויה על שמו של מאיר גצל שפירא, נדבן יהודי מדטרויט. השכונה נמצאת מדרום לתחנה המרכזית החדשה ודרך שלמה (סלמה) ותחומה על ידי דרך חיל השריון ונתיבי איילון ממזרח, דרך קיבוץ גלויות מדרום ושדרות הר ציון ממערב. מתגוררים בה כיום כ-8,500 תושבים. השכונה מתאפיינת בבתים נמוכי קומה אך במרקם עירוני צפוף ואוכלוסייתה נחשבת חלשה במונחים סוציו-אקונומיים.
השכונה הוקמה בשנת 1924 על ידי שפירא, שהסתכסך עם ראש העיר תל אביב דאז, מאיר דיזנגוף, על רקע קריאת רחוב על שמו ועל שם אשתו, סכסוך אשר הוביל לשמות יוצאי הדופן של סמטה פלונית וסמטה אלמונית. באותם שנים, ועד 1948, היה האזור חלק מתחום השיפוט של עיריית יפו ולכן יכל להקים שם את השכונה היהודית ללא התערבותו של דיזנגוף. השכונה יושבה על ידי עולים מאירופה, אסיה ואפריקה ואופייה ההטרוגני נשמר עד היום. במזרח השכונה הוקם פארק סוניה על שם אשתו של שפירא.
