שירות המבחן למבוגרים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שירות המבחן למבוגרים בישראל פועל כשירות ממלכתי וחברתי, מעוגן בחוק הפלילי והוא חלק ממערכת אכיפת החוק. העוסקים בתחום הם עובדים סוציאלים שהוכשרו לעיסוק בתחום זה, ומכונים קציני מבחן.
תוכן עניינים |
[עריכה] תפקידי השירות
השירות עוסק במתן שירות ישיר לאוכלוסיית היעד ותפקידיו הם:
- אבחנה וחקירה פסיכו סוציאלית, התערבות וטיפול קצר מועד באוכלוסייה שביצעה עבירה פלילית, המופנית לשירות. האבחנה וההמלצה מוגשים בכתב, בתסקיר קצין מבחן, לבית המשפט לקראת גזר הדין.
- הכנת תסקירי מעצר לבית המשפט.
- הכנת תסקיר על מצבו ונזקו של הנפגע בעבירות מין על פי דרישת בית המשפט.
- השתתפות פעילה של קציני המבחן למבוגרים בהליך המשפטי הפלילי עם התסקיר שהוכן.
- ביצוע צווי מבחן כולל מבחן סמים ומבחן אלימות במשפחה על פי גזרי הדין וההחלטות העונשיות של בית המשפט לתקופה שבין חצי שנה לשלוש שנים.
- ביצוע צווי של"צ (שירות לתועלת הציבור)
- פיקוח קצין מבחן מטעם בית המשפט לחשוד בביצוע עבירה המשוחרר בערובה בתנאי פיקוח עד סיום ההליכים המשפטיים.
- הכנת חוות דעת קצין מבחן על עוברי חוק בהתאם לבקשת נשיא המדינה או מחלקת החנינות במשרד המשפטים.
- הכנת תסקירים ליועץ המשפטי לממשלה ולבאי כוחו: פרקליטות, תביעות.
שירות המבחן למבוגרים מחולק לארבעה מחוזות:
- מחוז ת"א והמרכז
- מחוז חיפה והצפון
- מחוז ירושלים
- מחוז באר-שבע והדרום
הנהלת שירות המבחן הארצית יושבת במשרד הרווחה בירושלים ומשתייכת לאגף התקון
[עריכה] שירות המבחן - מערכת בצומת שבין ענישה לשיקום
בכל חברה יש מנגנונים מבניים שייעודם להבטיח כי חבריה יקימו את הנורמות המקובלות בה. מנגנונים אלה כמו המשטרה ובתי המשפט, מקטינים ומווסתים את ההתנגשויות הפוטנציאליות בין קבוצות שונות שמרכיבות את חבריה. ממלאי תפקידים במנגנונים אלו, אמורים לאתר את הסטייה מהנורמות ולנקוט צעדים מתאימים להפסקת הסטייה. העבודה הסוציאלית בכלל ושירותי התקון בפרט, שייכים למנגנונים אלה מפני שהם מבקשים לגרום לשינוי אצל הפונה, כדי לעזור לו להשתלב במסגרת הנורמטיבית ובהסדרים החברתיים הקיימים.
שירות המבחן למבוגרים יונק את כוחו בו זמנית משלושה מוקדים: מכוח מערכת אכיפת החוק, מתוקף היותו שירות חברתי המשתייך למערך שירותי הרווחה, ומכוחם של ערכים ואוריינטציות חברתיות.
מדובר בשירות חברתי סוציאלי המשתייך מבנית ורעיונית למשרד הרווחה, אך פועל ומתפקד בסביבה משפטית, חוקית ופורמלית. בארצות רבות משתייך שירות המבחן למערכת בתי המשפט שבמשרד המשפטים, או למשרד ביטחון הפנים. להשתייכות זו למשרד הרווחה ולמקצוע העבודה הסוציאלית, השפעה קריטית על אופיו ותפקודו של שירות המבחן, שהביאה לשמירה על עצמאות מבחינת מדיניות ותכני עבודה.
לא מדובר במערכת פיקוחית בלבד, אלא במערכת ששמה לה מטרות:
- לעסוק בשינוי אצל הפונים, בהגדלת יכולתם לפתור בעיות, להתמודד ולפתח כישורים.
- לקשר אנשים עם מערכות שמספקות משאבים, שירותים והזדמנויות.
- לסייע ולהשפיע על תפקוד הומני של כל המערכות הנוגעות בעבריינות.
- לפתח ולשפר את המדיניות החברתית הנוגעת בהתמודדות עם עבריינות בחברה.
מטרות אלו נשענות על מערכת ערכים מקצועית שבמהותה מייצרת קונפליקט עם מערכות אכיפת החוק. המפגש בין שירות חברתי-סוציאלי שעובדים בו עובדים סוציאליים המתחנכים ברוח ערכים חברתיים, העוסקים בשינוי אישי וחברתי והמביאים לתהליך הענישה שיקולים חוץ משפטיים, עם מערכת אכיפת החוק, משטרה, פרקליטות ובתי המשפט, הוא מפגש ייחודי בין מערכות החושבות בבסיסן באופן שונה, מפגש היוצר מתח מבני והמאחד בתוכו באופן מתוכנן ומובנה תפיסות עולם שונות, צורות חשיבה ונקודות מבט שונות. שירות המבחן מביא לתהליך הענישה שיקולים חוץ משפטיים, מתחום האבחון והטיפול, יש לו אידאולוגיה להיות אלטרנטיבה נרחבת לעונש במערכת הענישה הכוללת, לצמצם את עונשי המאסר ולהגדיל סיכויי השיקום בקהילה אצל המתאימים. באופן טבעי, ימשיך ויתקיים המתח המבני בין השיקולים המשפטיים הטהורים לבין שיקולי שירות המבחן, מתח שאם יודעים להתייחס אליו נכון ולהבין את התפקידים השונים והחשובים שיש לכל אחד מהגורמים, יכול להעשיר התמונה ולתת לבתי המשפט זווית ייחודית של האדם וסיכויי שיקומו. כפי שכותב השופט ברק במאמרו "התסקיר וקצין המבחן למבוגרים", מ- 1979:
- "זוהי תופעה שבעינינו כמשפטנים, היא מיוחדת במינה. היא אינה משתלבת באופן טבעי בדרכי החשיבה הרגילות שלנו, לפיהן קיימים הנאשם, הסנגור, הקטגור והעדים. קצין המבחן הוא דמות מיוחדת במינה, היא באה להציג בפני בית המשפט זווית ראיה מיוחדת במינה, הקשורה לאינדיבידואציה של העונש. היא באה לתת עובדות, הערכות והמלצות, באשר לעונש שראוי להטיל מנקודת מבט של החזרת העבריין למוטב". השופט ברק מסכם את המאמר בסיסמה "אין מרות על קצין המבחן, זולת מרותה של האמת שעל פיה הוא פועל".
שירות המבחן למבוגרים הוא שירות סוציאלי ממלכתי, המעוגן בחוק הפלילי ופועל במערכת אכיפת החוק. תפקידו לספק שירותי אבחון וטיפול במסגרת הקהילה, לאוכלוסייה שעברה עבירות פליליות וגילה הוא 18 שנים ומעלה. ההפניה לשירות קשורה לאירוע פלילי ופונים יכולים להיות חשודים (חקירות מעצר), נדונים בשלב גזר הדין (חקירה לעונש) או נפגעים (נפגעי פגיעה מינית). השירות התפתח כשירות שמטרתו לתת שירות אחיד ושוויוני לכל מקבלי השירות, ללא קשר לגאוגרפיה או לנתונים הקשורים לאוכלוסייה או לנותני השירות.
[עריכה] יעדי השירות
- אבחון וטיפול במופנים על ידי המערכת המשפטית:
- להשפיע על כל פרט מופנה לאי ביצוע עבירות נוספות בעתיד.
- לסייע בשינוי דפוסי התנהגות, בכוון של תפקוד תקין והשתלבות בחברה.
- אינדיבידואציה של התהליך המשפטי: הבאת הפן האישי, הפסיכו-סוציאלי ומניעי הסתבכותו של האדם, בפני המערכת המשפטית ומתן המלצה בדבר הדרכים לשיקומו.
- השפעה על מדיניות הענישה במדינת ישראל: להשפיע על מדיניות הענישה על ידי מתן אלטרנטיבות שיקומיות וטיפוליות, הצעת דרכי תגובה משפטיות והתייחסות לסוגי העונשים המתאימים לאדם.
- הפסקה, צמצום והפחתה של העבריינות באמצעות התערבויות שונות.
שירות המבחן למבוגרים בישראל, מופקד על שתיים מהחלופות ברפרטואר הענישה: מבחן ושירות לתועלת הציבור. הוא רואה כתפקידו להוות אלטרנטיבה פעילה במערכת הענישה. מטרת המבחן והשל"צ היא הפסקת הפעילות העבריינית של המופנה, באמצעות תהליך אקטיבי המכיל אלמנטים של טיפול ופיקוח. המבחן והשל"צ הם חלופות הענישה היחידות, המציעות התערבות בגישה קונסטרוקטיבית ופוזיטיבית. אלה הן חלופות טיפוליות ופיקוחיות.
[עריכה] מאפייני שיטת המבחן בישראל
- עקרון האינדיבידואציה של הענישה:
התאמת העונש המתאים ביותר לאדם המסוים שעבר עבירה מסוימת, תוך התייחסות למצבו, לסיכויים ולסיכונים הצפויים לו בעת ההחלטה המשפטית ותוך הערכת התאמתו לאחת משיטות ההתערבות של קצין המבחן. לדוגמה: שני מופנים באותו כתב אישום, אחד עם עבירה ראשונה לוקח אחריות, מבין כיצד נקלע למצב ורוצה לשנות התנהגותו, לעומת השני שאינו לוקח אחריות, מאשים אחרים במצבו ולא חושב שצריך לשנות התנהגותו. במקרה זה, על אותה עבירה ההמלצות תהינה שונות לחלוטין. - שיטת התערבות אקטיבית:
שיטה מורכבת המעבירה לעבריין את האחריות לבחירת דרכו, ביחד עם הצעה לסיוע רלוונטי תוך הפעלת בקרה, בפרק זמן שנקבע למבחן ו/או לשל"צ. - תנאי מרכזי והכרחי הוא לקיחת אחריות של המופנה על העבירה, או חלקה:
חלק מהמומחיות של קצין המבחן היא לסייע לאדם לקחת אחריות. הרציונל הוא שלא ניתן לסייע לאדם אם הוא לא רואה ולוקח אחריות לגבי מעשיו. נושא לקיחת האחריות נמצא על רצף והוא יעד הטיפול, אך יש צורך במינימום הכרחי בלעדיו ההתערבות לא תהיה אפקטיבית. לדוגמה: גבר עם עבירת אלימות כלפי אשתו, שמכחיש מכל וכל אלימות- לא ניתן להתערב במצבו. לעומת זאת, גבר שמודה באלימות אך טוען כי במקרה הנדון עשה הרבה פחות ממה שהואשם בו- ניתן להתחיל בתהליך התערבות, תוך בדיקת יכולתו להרחיב אחריותו להתנהגותו האלימה ולשינוייה.
- שימוש בסיטואציה המשפטית כמקור הסמכות והכוח של התערבות קצין המבחן, ושל נכונות העבריין להיכנס לתהליך.
- התנהגות העבריין היא היעד המרכזי להתערבות קצין המבחן, היא הבעיה בגינה הופנה על ידי הגורם המשפטי, והיא העומדת במוקד הקשר בין קצין המבחן לעבריין.
[עריכה] גורמים המפנים לשירות
- בתי המשפט בכל הערכאות מפנים לתסקירים לעונש, לתסקירי מעצר ולתסקירי נפגעי עבירות מין, נאשמים שביום ההפניה מלאו להם 18.
- היועץ המשפטי לממשלה, מפנה אנשים לחוות דעת והמלצה בעניין עיכוב הליכים משפטיים ומתן טיפול קצין מבחן, לפי סעיף 8.א תקנות העמדת עבריינים במבחן (שירותי המבחן תשי"ט 1958).
- נשיא המדינה ושר המשפטים מפנים לשירות המבחן, לשם מתן חוות דעת והמלצות קצין מבחן בעניין בקשות חנינה.
- פרקליטות ותביעות לשאלת הגשת כתב אישום.
