שאול אייזנברג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במיליארדר יהודי מייסד קבוצת אייזנברג. אם התכוונתם לשאול אייזנברג עיתונאי ועסקן ספורט, ראו שאול אייזנברג (ספורט).
שאול נחמיה אייזנברג (1921 - 1997), מולטי-מיליונר ואיש עסקים יהודי.
שאול אייזנברג נולד ב-1921 במינכן שבגרמניה למשפחה יהודית דתית מגליציה. לאחר עליית הנאצים לשלטון נמלט והסתובב כפליט ברחבי אירופה. כאשר הגיעו הגרמנים אל הולנד, התחנה האחרונה שלו ביבשת, הפליג למזרח הרחוק וב-1940 הגיע לשנחאי. משם נדד לחרבין בירת מנצ'וקו שהייתה מדינת חסות יפנית, וממנה ליפן. ב-1941 נשא לאשה יהודייה מקומית, ועסקיו החלו לפרוח. בשנות מלחמת העולם השנייה עבד עם מפעלי תעשייה ממדינות הציר, ולאחר המלחמה החל לעבוד עם מפעלי תעשייה אמריקאיים מהם ייבא עפרות ברזל לתעשיית הפלדה היפנית, ובמקביל ייצא להודו תחנות כוח וחוטי חשמל וטלפון מתוצרת יפן.
בתחילת שנות ה-50 הרחיב את עסקיו למדינות נוספות במזרח הרחוק, ובמיוחד דרום קוריאה, בה השקיע כספים במפעלים ותיווך בין השלטון המקומי לבין יצרנים מהמערב שהקימו תעשיות במקום, כמו: בריטיש אלקטריק, סימנס, מאן, ופיאט. בתוך עשור שנים כבר תיווך ועסק במגוון רחב של פרויקטים, מבניית קווי ייצור לנייר מעובד ועד לרכישת מטוסים ורכבות. על פועלו זה זכה לעיטור ממשלת קוריאה. עד אמצע שנות ה-60 היה אייזנברג לגורם הבלעדי בסחר בין קוריאה ויפן לבין ארצות המערב, הצליח לזכות בעמלות תיווך גבוהות מעסקאות רבות, חלקן עוררו שערוריות מקומיות ובינלאומיות.
[עריכה] חוק אייזנברג, ופעילותו בישראל
בשנת 1952 ביקר לראשונה בישראל והקים עבור אחיו, רפאל, את חברת "אחים איזנברג". עסקיו שלו לא נקשרו במדינה עד לביקורו ב-1962, בעקבות התכנסותה של אחת "הוועדות הכלכליות" של המיליונרים היהודים מרחבי העולם, ביוזמת פנחס ספיר. הוא ערך היכרות עם המשק הישראלי ורכש בית, אך שב ליפן, ובמשך שנים אחדות הביע את רצונו להשקיע בישראל.
ביוזמת ספיר הקים אייזנברג ב-1968 את החברה לישראל ולמענו נחקק חוק מיוחד הפוטר את החברה מתשלומי מסים במשך 30 שנה. החוק, המהווה סעיף ב"חוק עידוד השקעות הון" זכה לכינוי "חוק אייזנברג". בנוסף, זכה לקבל אשראי ממשלתי נוח והנחות ביבוא חומרי גלם, כמקובל במפעל מאושר. עם קבלת חבילת ההטבות הנדיבות החל אייזנברג להעתיק את פעילותו הבינלאומית לישראל, ואף עבר להתגורר בבית שרכש בסביון. באמצעות החברה לישראל רכש אייזנברג אחוזי שליטה בחברות צים ובתי הזיקוק לנפט ועוד חברות והשקעות אחרות. במקביל ניצל את קשריו על-מנת לרקום עסקאות צבאיות בין מדינות המזרח הרחוק ובין ישראל, והפך ליצואן נשק מישראל לארצות אחרות באפריקה ובדרום אמריקה. מאוחר יותר היה הראשון שרקם עסקאות מסחריות בין ישראל וסין. אייזנברג נחשב לתורם נדיב למפלגות שונות ובעל השפעה בפוליטיקה הישראלית.
ב-1979 הקים את בית אסיה בתל אביב, אשר גם הוא זכה להקלות מס מיוחדות, ומיקם בו את חברות ההשקעות הבורסאיות בבעלות קבוצת אייזנברג. פעילותו בחברות אלה התנהלה באמצעות חתנו יונתן זוכוביצקי, ומיכאל אלבין שנחשב מנהל החברות הבורסאיות של הקבוצה. במקביל, רכש אלבין השפעה פוליטית במפלגה הליברלית, ולאחר מותו נמצאו בין רשימותיו שמות של אישים שונים במשק הישראלי ובחיים הפוליטיים אשר לכאורה קיבלו טובות הנאה מקבוצת החברות של אייזנברג. לאחר המפולת של הבורסה באוקטובר 1983, ספגה הקבוצה הפסדים גדולים במיוחד, וכעבור זמן מה החלה חקירתו של אלבין במשטרה, בה התברר כי החברות פעלו בתרגילים פיננסיים שונים להסתיר מידע מהמשקיעים. אלבין מצא את מותו בנסיבות טרגיות, ואייזנברג, שהתנער ממעורבותו בשערורייה, יזם קרע עם חתנו וגם עם בתו.
בשנות ה-90 חלה האטה בפעילותו העסקית, על רקע פתיחת השווקים למזרח הרחוק, והמעורבות של גורמים עסקיים אחרים בעסקאות נשק ויצוא.
שאול אייזנברג נפטר בבייג'ין, ב-1997, שנתיים לפני שפג תוקפו של חוק אייזנברג. היה נשוי ללאה אייזנברג ואב לארבע בנות ובן אחד. מותו גרם לקרע משפחתי בין ילדיו, אשר התמודדו על ירושה שהוערכה בכחצי מיליארד דולר. בסופו של מאבק שהתנהל לאור זרקורי התקשורת, זכה הבן ארווין אייזנברג בנתח הגבוה ביותר בירושה, ונותר מנהל עסקי קבוצת אייזנברג.
