רצח הודיה קדם-פימשטיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רצח הודיה קדם-פימשטיין הוא פרשת רצח שהחלה עם היעלמותה של הודיה קדם-פימשטיין, פעוטה בת שנתיים, ב-8 בדצמבר 2002 בירושלים והסתיימה עם הגילוי שנרצחה על ידי אביה ונקברה על-ידו ביער המגינים. פרשת הרצח הייתה מן המזעזעות והזכורות בישראל הן בשל המעשה עצמו והן בשל החיפושים הנרחבים שהיו אחר הודיה הנעדרת.
הפרשה החלה ביום שבת ה-8 בדצמבר 2002 כאשר אלי פימשטיין, אביה של הודיה בת השנתיים, התקשר מעט לפני צהרי היום למשטרת ישראל והודיע כי בתו נעלמה מהבית והוא מבקש את עזרת המשטרה בחיפושים אחריה. אל האב, שהיה גרוש, הצטרפה גם אשתו לשעבר, ויחד הם החלו לחפש עם המשטרה את הודיה הפעוטה.
היעלמותה המסתורית של הודיה עוררה הד מיידי בטלוויזיה ובציבור הרחב, עם פנייתם של אמה של הודיה, רוני קדם, ושל אלי פימשטיין, אל אמצעי התקשורת בבקשה לעזרה למציאת ילדתם.
אל החיפושים במתכונת הרחבה, אשר נמשכו שלושה ימים, הצטרפו אלפי מתנדבים מכל רחבי ישראל [1], זק"א וכוחות גדולים מאוד של המשטרה, והפרשה תפסה את הכותרות הראשיות במשך ימים ארוכים, בשל המאמץ הנרחב ויוצא הדופן שהיה בציבור למציאת הודיה.
בזמן החיפושים עבר האב בדיקת פוליגרף, לאחר שנחשד ברצח, אך התוצאות לא היו חד-משמעיות והאב טען לכל אורך הדרך כי אינו יודע היכן בתו וביקש את עזרת הציבור במציאתה. בנוסף, הוצמדו לבית האזנות סתר ובלשים, אך לא נמצא כל מידע שקשר בין האב להיעלמותה של הבת.
רק ב-10 בדצמבר התקבל מידע מודיעיני במשטרה שאדם אשר דומה לפימשטיין נראה חופר בור באזור יער המגינים, ליד המושבים אורה ועמינדב, כחודש לפני האירוע. האב נעצר באופן מיידי וצוות של המשטרה נשלח ליער ומצא את המקום שבו נקברה הודיה.
יום לאחר שנמצאה גופת הודיה, הודה האב, אלי פימשטיין, כי רצח את בתו על ידי הטבעתה באמבטיה לאחר שתכנן זאת מראש. התכנון כלל בין השאר את חפירת הבור שבו קבר אותה, כחודש לפני הרצח עצמו ובדיקת ממדיו והעמקתו שלושה ימים לפני הרצח.
בכתב האישום כנגד פימשטיין צוין כי הוא תכנן לרצוח את בתו קודם לאירוע, בירי, תוך כדי שהוא פוצע את אמה, על מנת שתמשיך לשאת בכאב ובאובדן הבת. על פי כתב האישום פימשטיין רצח את בתו הודיה בשל סכסוך על תשלום המזונות ואופי הביקורים של בתו, ועל מנת לגרום לסבל לרוני קדם, גרושתו ואם הודיה.
ביולי 2004 גזר בית המשפט המחוזי בירושלים על אלי פימשטיין מאסר עולם, כאשר השופטים דוחים את טענותיו לבעיות פסיכיאטריות: [2].
- "לפנינו אדם המונע בכוח מחשבותיו המעוותות המגיע למסקנות שמבחינתו הן רציונליות, משנה דרכי פעולה, מתכנן היטב את המעשה, ופועל בקור רוח מזוויע לאחר ביצוע הרצח ועד לגילוי הגופה", כתב השופט זילברטל בפסק הדין (פ"ח (י-ם) 5093/02 מדינת ישראל נ' אלי פימשטיין).
באפריל 2006 נגזר על פימשטיין בפס"ד תקדימי תשלום ופיצוי של כ-1.5 מיליון שקלים למשטרת ישראל על חיפושי השווא שגרם לה לבצע אחר הודיה. [3]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- א 13452/02 מדינת ישראל נ' אלי פימשטיין, בבית משפט השלום ירושלים: פסק הדין בתביעתה של המדינה לפיצוי בגין הוצאות החיפוש
