רוס של קייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

‏

ערך זה הוא חלק מסדרת היסטוריה של רוסיה

רוסיה בתקופה הטרום נוצרית רוס של קייב נסיכות מוסקבה רוסיה הצארית האימפריה הרוסית ברית המועצות רוסיה המודרנית

רוסיה

רוס של קייב (אוקראינית: Київська Русь; רוסית: Киевская Русь), או נסיכות קייב, היא המדינה הסלאבית הראשונה באירופה, ומנקודת מבט היסטוריוגרפית חלק מההיסטוריונים גורסים שממנה התפתחו אחר כך המדינות המודרניות רוסיה, אוקראינה ובלארוס. המדינה התקיימה מן המאה ה-9, שנת 880 לערך, ועד אמצע המאה ה-12. היא התפוררה בעקבות החלוקות הבלתי פוסקות של אדמותיה על ידי בניו של השליט שנפטר והכיבוש המונגולי. בירותיה של הנסיכות היו נובגורוד ואחר כך קייב, וממנה שמה. הממלכה המשיכה להתקיים לאחר מכן בנסיכויות נפרדות שנפרסו על כל המרחב של אוקראינה. המבנה השלטוני הזה נמשך עד סוף המאה ה-15 בכיבוש מרבית שטחה של אוקראינה על ידי דוכסות ליטא.

ימי שלטונו של ולדימיר הראשון החל מ-980 לערך וכלה ב-1015, ובימיו של בנו ירוסלאב הראשון (1019 עד 1054) נחשבו לתור הזהב של קייב יחד עם קבלת הנצרות האורתודוקסית וכתיבת קוד חוקים מזרח סלאבי ראשון האמת הרוסית (Russkaya Pravda, רוּסְקַ‏יָה פְרַבְדָה‏‏‏‏‏). רוס המוקדמת הייתה ככל הנראה אצולה-לוחמת, ממוצא סקנדינבי ששלטה על רוב סלאבי. השלטון הסקנדינבי ברוס המשיך על לאמצע המאה ה-11.

[עריכה] היסטוריה מוקדמת

אנשי רוס היו כנראה הכח הדומיננטי באזור צפון-מערב רוסיה של היום החל מהמאה ה-8. בתחילת המאה ה-9 החל להיווצר ארגון רופף שלהם תחת השם רוס קאגאנט. ניתן להתייחס למושג הזה כאל גוף מדיני שקדם לרוס של קייב. לפי מה שכתוב בספר ההיסטוריה הכרוניקה העיקרית הנפוץ מאותה תקופה ורנג בשם רוריק התיישב בנובוגורוד, הממוקמת בשטח רוסיה כיום, כשליט (אחרי שנבחר על ידי כמה שבטים סלאבים ופינו-אוגרים) בסביבות שנת 860. מאוחר יותר הוא העמיק את שליטתו עד לקייב, בירתה של אוקראינה כיום. הכרוניקה מתייחסת אליו כאל אבי שושלת רוריק.

הורנגים התיישבו לראשונה בכפר לדוגה והתפשטו דרומה לנובוגורוד, ובסופו של דבר עד קייב מה שהפסיק את השפעת הכוזרים באזור שהתבטאה בגביית מס מידי תושבי קייב. מייסדה של רוס של קייב היה הנסיך אולג (או הלגו כפי שמצוין ברשימות כוזריות) והוא הקים את הממלכה בשנת 880 לערך. בשלושים וחמשת השנים שלאחר מכן אולג ולוחמיו הכניעו את השבטים המזרח-סלאבים והפינים שהיו באזור. בשנת 907 אולג הוביל מתקפה על קונסטנטינופול ובשנת 911 הוא חתם על הסכם מסחר עם האימפריה הביזנטית כשותף שווה. המדינה החדשה שבירתה קייב שגשגה בזכות אספקה סדירה של פרוות, דונג ודבש בכמות שהספיקה לייצוא. כמו כן השליטה בשלושה נתיבי תנועה מרכזיים במזרח אירופה עזרו לשגשוג: מסלול המסחר על נהר הוולגה, מהים הבלטי ועד למזרח הרחוק, מסלול המסחר על הדניפר, מהים הבלטי ועד לים השחור, ומסלול המסחר מהכוזרים לגרמאנים.

ההיסטוריה של קייב של רוס כתובה עם נטייה פרו-סקנדינבית מה שגרם לכמה היסטוריונים סלבים לדון בשאלה מה היה חלקם של הורנגים בהקמת קייב של רוס. עד לימי שלטונו של סביאטוסלב (945-972) שליטים מקומיים כבר אימצו את הדת והשמות הסלביים. למרות זאת בהיסטוריה הכתובה מאותם ימים יש משמעות רבה דווקא לסקנדינבים. כיבושיו והצלחתו הצבאית של סביאטוסלב היו מדהימות. הוא נתן מכות מוחצות לשכניו החזקים ביותר, ממלכת הכוזרים והאימפריה הבולגרית שהתמוטטו זמן קצר אחרי פלישותיו.

[עריכה] תור הזהב של קייב

המחוז בו שכנה קייב המשיך להיות הדומיננטי ביותר ברוס של קייב למשך שתי מאות. הנסיך הגדול של קייב שלט על השטחים מסביב לעיר וקרוביו שהיו לנתינים באופן תאורטי שלטו בערים אחרות ושילמו לו מס. שיאי פריחתה של המדינה היו תחת השלטון של ולדימיר הראשון (980-1015) ובין 1019-1054 תחת ירוסלאב הראשון. שניהם המשיכו את ההתפשטות המתונה של המדינה כפי שהתחיל הנסיך אולג.

ולדימיר עלה לשלטון אחרי מותו של אביו, סביאטוסלב, בשנת 972 ואחרי שהביס את אחיו למחצה יארופולק בשנת 980. נקודת הציון הגדולה ביותר בשלטונו הייתה התנצרות של חלק גדול מאוד מהאוכלוסייה, תהליך שהחל בשנת 988. הכתבים של רוס של קייב מציינים שכשולדימיר בחר לזנוח את האמונה הפגאנית הסלאבית הוא שלח את יועציו הקרובים יחד עם לוחמים לחלקים שונים באירופה. אחרי שביקרו אצל הנוצרים הקתולים, היהודים והמוסלמים הם הגיעו לבסוף לקונסטנטינופול. שם הם נדהמו מיופיה של קתדרלת איה סופיה ומהטקס שנערך בה והחליטו בו במקום שזוהי האמונה אותה יאמצו. כשהגיעו הביתה הם המירו את דתו של ולדימיר לזו שהייתה נהוגה בעיר היוונית אחרי שהודיעו לו שזוהי הדת הטובה ביותר. בעקבות זאת הוא נסע בעצמו לקונסטנטינופול ונשא לאישה את הנסיכה אנה, אחותו של הקיסר הביזנטי, בסיליוס השני.