קתוליקון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קתוליקון (יוונית Kαθολικόν) הוא שמה של הכנסייה הראשית במנזר נוצרי אורתודוקסי. מקורות ביזנטיים כינו את הקתוליקון בעבר בכינוים "נאוס" (Nαός) או "אקלסיה" (Εκκλησία).
הקתוליקון ניצבת בדרך כלל במרכזו של המנזר, ומאחר שלפי המסורת התפילה לא יכולה הייתה להיערך יותר מפעם אחת ביום בכנסייה, הוקמו במנזרים כנסיות משניות וקפלות, והקתוליקון זכתה למעמדה המוביל.