קשר לוגי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קַשָּׁר לוגי הוא פונקציה המייצרת מקבוצה של פסוקים לוגיים או תבניות לוגיות פסוק חדש או תבנית חדשה בהתאמה. קשרים משמשים בתחשיב הפסוקים ובתחשיב הפרדיקטים כדי לייצג פעולות לוגיות כגון "וגם", "לא" ו"אם-אז".
כל קַשָּׁר לוגי מייצג פעולה בוליאנית על ערכי האמת של האברים המתקבלים כפלט, ומקושרת אליו טבלת אמת ספציפית. כדי לחשב את ערך האמת של הפסוק או התבנית הנוצרים על ידי הקשר, משתמשים בערכי האמת של הפסוקים או התבניות המתקבלים כקלט, ובטבלת האמת המשויכת לקשר.
הקשרים לוגיים מסווגים עפ"י מספר הפסוקים/תבניות שהם מקבלים כקלט. הקשרים השימושיים הם אונאריים (דהיינו, מקבלים כקלט פסוק יחיד/ תבנית אחת) או בינאריים (דהיינו, מקבלים כקלט 2 פסוקים/תבניות). קשרים טרינאריים (המקבלים 3 פסוקים/תבניות) ומורכבים יותר אינם מקובלים בלוגיקה הפורמלית.
באופן מסורתי, מוגדרים בלוגיקה מתמטית חמישה קשרים "בסיסיים": הקשר האונארי לא (NOT), והקשרים הבינאריים או, (OR), וגם (AND), אם-אז (IF) ואם ורק אם (IFF). עם זאת, כל טבלת אמת עשויה לייצג קשר לוגי, כך שייתכנו ארבעה קשרים אונאריים ו־16 קשרים בינאריים, ובתחומים כגון האלגברה הבוליאנית נעשה שימוש גם בקשרים נוספים, ביניהם NAND ו-XOR.
