קרל וינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרל וינסון (באנגלית: Carl Vinson;‏ 18 בנובמבר 1883 - 1 ביוני 1981) היה חבר קונגרס דמוקרטי מטעם מדינת ג'ורג'יה שבארצות הברית. תקופת הכהונה שלו בקונגרס נמשכה יותר מ-50 שנה.

וינסון נולד במחוז בולדווין שבג'ורג'יה, סיים את לימודיו בקולג' הצבאי של ג'ורג'יה והחל ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מרסר ב-1900. בשנת 1909 וינסון נבחר לבית הנבחרים של ג'ורג'יה ושימש בתור יו"ר זמני בבית-הנבחרים החל מ-1911. לאחר שהפסיד בבחירות לכהונה שלישית בעקבות חלוקה מחדש למחוזות בג'ורג'יה ושינוי קהל הבוחרים בעקבותיה, מונה וינסון למשך זמן קצר לשופט בבית המשפט המחוזי של מחוז בולדווין. אך עם מותו של סנאטור מטעם המדינה שהובילה לחילופי תפקידים בין נציגי המדינה בקונגרס, התפנה מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית. וינסון הכריז על מועמדותו וגבר על שלושה מתמודדים אחרים בדרך לזכייה במושב. הוא הושבע ב-3 בנובמבר 1914 בתור חבר הקונגרס הצעיר ביותר בבית המחוקקים.

וינסון היה תומך נלהב בסוגיית הביטחון הלאומי ובמיוחד בצי ארצות הברית. בשנת 1931, מונה וינסון ליושב ראש ועדת הצי בקונגרס. במהלך 1934, עזר וינסון להעביר חוק שעקף את ההגבלות על ציים ימיים שנקבעו באמנת לונדון הראשונה, ובכך סייע לצי האמריקאי להחליף את האוניות המזדקנות שלו באוניות מלחמה חדישות. החוק גם סייע ביצירת מקומות עבודה רבים במספנות השונות במהלך שיא השפל הגדול. התוכנית השאפתנית עזרה רבות לצי האמריקאי בשעה שארצות הברית נכנסה למלחמת העולם השנייה.

בהיותו תומך חזק באדמירל ויליאם הלסי, חסם מספר פעמים את מינויו של ריימונד ספרואנס לתפקיד אדמירל הצי. כפיצוי, חוק חסר תקדים שעבר בקונגרס קבע שאדמירל ספרואנס יקבל משכורת של אדמירל צי מרגע פרישתו ועד יום מותו.

לאחר המלחמה, מוזגה ועדת הצי עם ועדת הצבא ונוצרה ועדה חדשה בשם "ועדת הכוחות המזוינים". וינסון שימש בתור יושב ראש הוועדה עד פרישתו מהקונגרס ב-1965. במהלך כהונתו בתור יושב ראש הוועדה, וינסון פיקח על המודרניזציה של הכוחות המזוינים של ארצות הברית בתחילת המלחמה הקרה וכן על בנייתה של נושאת המטוסים הגרעינית הראשונה של הצי, אוניית צי ארצות הברית "אנטרפרייז".

ב-1964 העניק לו הנשיא לינדון ג'ונסון את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית. נושאת מטוסים מסדרת נימיץ נקראה על שמו. וינסון אף השתתף בטקס השקתה ב-15 במרץ 1980, כשהיה כבר בן 96.

וינסון מסיב, ההר הגבוה ביותר באנטארקטיקה נקרא על שמו.