קמרון (אדריכלות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קמרון צלעות בכנסייה באולומוק, צ'כיה

קמרון סקספרטייט בקתדרלת סן ז'אן בליון, צרפת

קמרונות מניפה בכנסיית מנזר באת' שבאנגליה

קִמְרוֹן הוא קירוי קשתי, לרוב בהקשר של בנייה מאבן או בנייה מלבנים. השימוש בקמרונות באדריכלות התחיל באדריכלות הרומית שהמציאו ופיתחו את הקשת. קיימים סוגים רבים של קמרונות המחולקים לפי סגנונות ועיטורים ולפי עקרונות טכנולוגיים שונים לפיהם הם בנויים. שיטת הבנייה של הקמרון היא הגורם המרכזי הקובע את צורתו: סוג הפיגומים אשר משמשים להנחת הלבנים, סדר הנחת הלבנים ורכיבים מבניים הקשורים אליו משפיעים על הצורה שבה נראית בסופו של דבר התקרה. רכיבים אלו יוצרים על התקרה קווים קמורים אשר מכונים "קווי רכס" (באנגלית: Arris). קווי הרכס, בדומה ל"קו פרשת מים" הקיים בטופוגרפיה טבעית הם אוסף הנקודות הבולטות ביותר במשטח התקרה העמומי שביגוד לקו רכס טבעי - הם הפוכים יחסית לתקרה.

תוכן עניינים

1 סוגי קמרונות נפוצים באדריכלות האירופאית
2 גלריה
3 ראו גם
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] סוגי קמרונות נפוצים באדריכלות האירופאית

קמרון חבית - תקרה צילינדרית הבנויה מרצף של קשתות.
קמרון צולב - קירוי של שדה ריבועי או מלבני הפתוח ל-4 כיוונים ובנוי משני קמרונות חבית החותכים זה את זה.
קמרון צלעות - פיתוח מימי הביניים שבו נבנים קודם כל "קוי הרכס" של התקרה ולאחר מכן שאר המלואה. מבחינה גאומטרית הוא דומה מאוד לקמרון צלב.
קמרון סקספרטייט (Sexpartite Vault) - קמרון צלעות הבנוי מ-6 קשתות מעל שדה מרובע. היה נפוץ באדריכלות הגותית המוקדמת.
קמרון רשת (Lierne Vault) - קמרון הבנוי מזוגות קשתות המצטלבות זו בזו, נפוץ באריכלות הגותית המאוחרת באירופה.
קמרון מניפה (Fan Vault) - סגנון של קמרונות שהיה נפוץ בגותיקה האנגלית.
קמרון יהלום (Diamond Vault) - סגנון נוסף שהתפתח בסוף הגותיקה ותחילת הרנסאנס באנגליה