קוצן (יונק)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכרסמים |
| משפחה: | עכבריים |
| סוג: | קוצן |
| שם מדעי | |
 Acomys |
|
קוֹצָן הוא סוג במשפחת העכבריים, אשר פרטיו הינם מכרסמים קטנים. מיני הקוצן נפוצים באסיה, באפריקה ובצפון אמריקה. זנבו של הקוצן קצר ולעתים ניתן להבחין בקוצנים שאיבדו את זנבם לאחר שעברו מאבק עם קוצן או מכרסם אחר. חלק משערות הגב של הקוצן התקשו לכדי קוצים המתפקדים בדומה לקוציו של קיפוד. ראשו של הקוצן מחודד בקצהו.
קוצנים ניזונים מזרעים, חרקים וחלזונות. הקוצנים שוהים במחילות טבעיות בינות לסלעים בזמן שאינם פעילים. משך החיים של הקוצן בטבע הוא פחות משנה בדרך כלל, אם כי יש המאריכים חיים.
הקוצן מתרבה כל השנה, אך בעיקר בקיץ ובאביב. הריון הנקבות נמשך כ-40 יום. כבין שלושה לארבעה גורים נולדים בהמלטות. נקבות מסוגלות להמליט מספר פעמים בשנה. הקוצן הנולד הוא בעל פרווה קצרה ועיניו נפתחות במהרה.
בישראל נפוצים שני מיני קוצן: קוצן מצוי הנפוץ באזורי סלעים בכל הארץ, וקוצן זהוב הנפוץ במדבר יהודה ואזורי סלעים בנגב. שני המינים פעילי לילה בדרך כלל, אולם באזורים בהם חופפים שטחי המחייה שלהם, פעיל הקוצן המצוי בשעות הלילה והקוצן הזהוב בשעות היום. עם הרחקת הקוצן המצוי מבית הגידול הטבעי מרחיב הקוצן הזהוב את שעות פעילותו גם לשעות הלילה.
למרות קוי דמיון לעכבר, מדענים סבורים כי הקוצן קרוב יותר לגרביל.
יש במדינות מערביות המגדלים קוצנים כחיות מחמד אקזוטיות, בעיקר מינים שמקורם מאפריקה. גידולם מצריך סביבה חמה, ובמידת האפשר יש להחזיקם בקבוצה ולא כבודדים, מטבע היותם חיות חברותיות.
הקוצן חי בין סלעים, כדי לקבל הגנה מטורפים אחרים. הוא אוכל בעיקר חלזונות, ועל כן ניתן לזהות את ביתו של הקוצן על ידי קונכיות רבות ריקות הנמצאות בפתחי המערות שלהם.
