קופאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קופאי הוא אדם העוסק בקבלת תשלום תמורת מוצר או שירות הניתן ללקוח. המקצוע קרוי על שם הקופה, שהיא עמדת העבודה של הקופאי. קופאי עובד בחנות, לשם גביית תשלום על המוצרים הנמכרים בה, בבית קולנוע, לשם מכירת כרטיסי כניסה, בארגוני שירות שונים (כגון סוכנות לביטוח) לשם קבלת תשלום בעבור השירות ועוד.

הקופאי עושה את מלאכתו בישיבה או בעמידה, בהתאם למקובל בבית העסק. את התשלום מקבל הקופאי במגוון אמצעי תשלום: במזומן, בכרטיס אשראי, בהמחאה, בתווי קנייה ועוד. עם קבלת התשלום בודק הקופאי את אמינותו, בהתאם לשיקול דעתו: בדיקה ששטרות אינם מזויפים, בדיקת זהותו של משלם בהמחאה והתאמתה לפרטי ההמחאה, וכדומה.

עם קבלת התשלום מקבל הלקוח את הסחורה שרכש, וכן קבלה שמפיק הקופאי ומתארת את הסחורה שנרכשה ואת הסכום ששולם תמורתה. לעתים מצורפת לקבלה גם חשבונית מס, ולעתים משמש מסמך אחד לשתי המטרות.

כאשר הלקוח מגיע אל הקופאי עם מוצרים אחדים, נדרש הקופאי גם לסכם את מחיר כל המוצרים, כדי לומר ללקוח את הסכום שעליו לשלם תמורת מוצרים אלה. לשם רישום פרטי המוצרים שנרכשו וסיכום מחיריהם, משמשת את הקופאי לעתים קרובות קופה רושמת, לעתים משמש לכך מחשב אישי שבו מותקנת תוכנה לשירות הקופאי, ולעתים משמש אותו פנקס שבו הוא כותב בכתב ידו את פרטי המכירה. בחנויות מזון כוללת לעתים פעולת הקופאי גם שקילה של מזון לשם קביעת מחירו, ולשם כך כוללת עמדת העבודה של הקופאי גם מאזניים.

בקופה מצטברים לעתים סכומי כסף גדולים, ולכן ניתנת לעתים לקופאי הגנה מפני גניבה ושוד, באמצעות מניעת גישה אל אזור הקופה, למעט דרך חלון ובו פתח המאפשר העברת אמצעי תשלום וקבלת אישור על ביצוע התשלום.

קופאים נמצאים בסיכון לפציעות במפרקי הידיים בשל התנועות החוזרות והנשנות שעבודתם מצריכה, כגון הזנת מידע בהקשה על מקלדת או קריאת קוד המוצר באמצעות סורק מתאים.^{[דרוש מקור]}

בחנויות גדולות עובדים קופאים אחדים, העוסקים רק בכך. בחנויות קטנות הקופאי עוסק במשימות נוספות, ובפרט מתן שירות ללקוח לפני המכירה ואחריה. בנוסף לחנויות, שהן מעסיק עיקרי של קופאים, מועסקים קופאים במקומות נוספים העוסקים בגביית כספים, כגון בבית קולנוע, שם מוכר הקופאי את כרטיסי הכניסה, בסוכנות ביטוח, שם גובה הקופאי את התשלום תמורת פוליסות הביטוח, ובסניף בנק, שבו מקבל הקופאי הפקדות מהלקוחות ופורע המחאות המוגשות לו (לעתים קרוי הקופאי בבנק בשם אחר, כגון טלר או כספר).

בעסק המעסיק קופאים אחדים, קיים גם תפקיד של קופאי ראשי. המשובץ בתפקיד אינו עוסק, בדרך כלל, במתן שירות ישיר כקופאי לקהל הקונים, אלא עוסק בניהול הקופאים ובתמיכה בהם: אספקת מעות כאשר אלה אוזלות בקופה, איסוף אמצעי התשלום בסוף המשמרת, טיפול בביטול של רישום מוטעה או מיותר שנעשה בקופה וכדומה.

[עריכה] בישראל

לאחר שהתפרסם בישראל שברשתות שיווק מסוימות נדרשים הקופאים לעשות את מלאכתם בעמידה במשך שעות רבות ברציפות^[1], חוקקה הכנסת את חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007 ‏^[2].

בנוסף לעבודה השגרתית של קופאי, כאמור לעיל, ברשתות השיווק בישראל הוטלו על הקופאי, בשלהי המאה העשרים, שתי משימות נוספות:

• להתחיל את עריכת החשבון ללקוח בשאלה: "יש לך כרטיס מועדון?", המכוונת לכרטיס המזהה את הלקוח במועדון לקוחות של רשת, המקנה ללקוח הטבות מסוימות, ונועד לקשור את הלקוח את הרשת^[3].
• לסיים את עריכת החשבון ללקוח בהצעת מוצרים הנמכרים בהנחה מיוחדת ("במבצע"). פעילות זו מאטה את המעבר בקופה.

הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 מחייבות כל עסק לנהל מערכת חשבונות, שבה נרשמים כל תקבולי העסק. במסגרת זו חלה חובה לרשום כל תקבול שקיבל, סמוך לקבלתו, ולתת קבלה המתארת את העסקה. הימנעות מרישום התקבול עלולה לגרום לסנקציות כנגד העסק מטעם רשות המסים ואף לענישה פלילית. חובה זו מטילה אחריות כבדה על הקופאי, ומצריכה פיקוח על עבודתו ^[4].

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ תני גולדשטיין, "קשה, קשה לעבוד 8 שעות בעמידה", באתר ynet‏, 19.11.04
2. ^ חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007, באתר הכנסת
3. ^ נופר סיני, מי צריך רשימת קניות כשיש בארנק כרטיס מועדון?, בעיתון הארץ
4. ^ אלי דורון ואורי פסטליך, "צעדי מנע לבעלי עסק כנגד טעויות עובדים בקופה רושמת, נטו+, ינואר 2008.