קודאין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קודאין, או מתילמורפין (Codeine, Methylmorphine) הינו סוג של סם, ממשפחת האופיאטים, המשמש ברפואה לשיכוך כאבים קלים עד בינוניים, שיכוך שיעול יבש ונוגד שלשול. קודאין משווק כמלח פוספאט , ולעתים כמלח סולפאט. הקודאין הינו אלקלואיד המצוי באופיום בריכוזים הנעים בין 0.7 ל 2.5 אחוז. למרות שניתן להפיק קודאין מאופיום, רוב הקודאין לשימוש רפואי מופק כימית ממורפין.
תוכן עניינים |
[עריכה] שימושים ברפואה
השימוש בקודאין ברפואה מתרכז בעיקר בטיפול בסימפטומים הבאים:
קודאין משווק לעתים בתערובת עם פאראצטמול, אספירין או איבופרופן. ולעתים גם בתוספת של קפאין. תערובות אלה מספקות שיכוך כאב חזק יותר מאשר שימוש בכל אחד מהמרכיבים בנפרד (אפקט סינרגי).
[עריכה] מעמד חוקי
ברוב מדינות העולם, קודאין הוא תרופה הניתנת למכירה ללא מרשם רופא, אך בפיקוח משרד הבריאות המקומי. כמו כן נזקק אדם הרוצה למכור קודאין לרישיון רוקחות. בארץ, על-פי פקודת הסמים המסוכנים הקודאין מותר לשימוש ואחזקה, ובלבד שלא יינתן בכמויות ובריכוז העולים על המפורט בפקודה זו ובפקודת הרוקחות. עם זאת, שר הבריאות יכול להוציא צו המכניס את הקודאין לרשימת הסמים המסוכנים (האסורים).
[עריכה] תופעות לוואי
תופעות הלוואי של שימוש בקודאין הנן:
- גירוד
- בחילה
- הקאה
- עייפות
- סחרחורת
- יובש בפה
- במקרים קיצוניים קשיי נשימה ואף מוות כתוצאה מכך
כמו כל האופיאטים, לאורך זמן השימוש מתפתחת עמידות לתופעות אלה, בנוסף לעמידות לשימושים הרפואיים, כאשר לכל תופעה ישנו קצב שונה של התפתחות עמידות. תופעת העמידות יורדת ואף נעלמת כאשר ישנו אי-שימוש ממושך בסם.
[עריכה] שימוש בסם למטרות הנאה
בשל השפעותיו האופוריות והמרגיעות וכתוצאה מהיותו חוקי וקל להשגה בבתי המרקחת זכה הקודאין לפופולריות מסוימת ב"רחוב". מכורים משתמשים בו לעתים כתחליף להרואין, זאת למרות שהשפעתו חלשה יחסית ותופעות הלואי קשות יותר.
אחת הסכנות בשימוש בתרופות המכילות קודאין, מעבר להתמכרות, היא שברוב המקרים הן מכילות חומרים פעילים נוספים, כמו פאראצטמול, איבופרופן או אספירין, אשר בכמויות גבוהות יכולים לגרום לנזק בלתי-הפיך לחלקים שונים בגוף האדם, בהם הכבד, הכליות ומערכת העיכול. תרופות המכילות קודאין בלבד כחומר פעיל עשויות להכיל אחוז גבוה של אלומיניום סיליקאט (
, טלק) אשר פוגע בכבד לאורך זמן.
שילוב החומרים הנוספים הביא להתפתחותן של טכניקות "ביתיות" מגוונות למיצוי הקודאין מהתרופה, בין היתר באמצעות מים.
