צמח גרין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב צמח גרין (? - ?), מרבני הציונות הדתית.
תוכן עניינים |
[עריכה] הולדתו ועלייתו לארץ
הרב צמח גרין, נולד בעיירה קטנה בשם סומי לא רחוק מחרקוב, למשפחה שמנתה שישה ילדים. צמח נולד לאביו, הרב שלמה יצחק רב העיירה, ולאמו הרבנית מינה לבית ממשפחת וולק שמתייחסת למהר"ל מפראג. הרב שלמה יצחק גרין נכלא עם רבנים רבים אחרים, לאחר המהפכה הקומוניסטית ברוסיה, ונפטר לאחר שחרורו מהכלא בדמי ימיו (בגיל 44). צמח, אז בחור ישיבת סלובודקה, עלה לארץ בתחילת שנות ה–20 בעקבות עליית אמו מינה ואחיותיו לובה וטובה, שעלו לארץ בעקבות פטירת הרב שלמה יצחק. הוא הגיע באוניה לנמל יפו כנוסע סמוי, יחד עם החברותא שלו מסלובודקה.
[עריכה] לימודיו ונישואיו
לאחר עלייתו צמח החל ללמוד בישיבת חברון שהייתה אז הגרעין של ישיבת סלובודקה בישוב החדש. אחרי זמן מה, הוא עבר לירושלים לישיבת מרכז הרב ושם התקבל כתלמיד מובהק של הרב קוק. אצלו היה גם בן בית. הוא גם היה בן בית אצל "הנזיר", הרב דוד כהן. (יש לציין שהרב קוק הינו גם צאצא של המהר"ל מפראג).
צמח גרין נישא לרבקה ווינשטיין בת הרב אהרון, שנולדה בסוואלקה שפולניה, למשפחה בת שלוש בנות. היא עלתה ארצה בתחילת שנות ה–20 כחלוצה יחד עם אחותה חנה ולמדה סיעוד. הם נפגשו כאשר במסגרת מקצועה כאחות נשלחה לרחובות לבית הבראה היהודי – הישן והיחיד ביישוב החדש, לעזור בהחלמתו של הרב קוק שהיה מאושפז שם, וצמח הגיע, כמובן, לביקור חולים אצל הרב שלו. תפקידה האחרון של רבקה היה בטיפול יוצאי חברון בשנת תרפ"ט. על מידת הקירבה שלו לרב קוק, מעידה אביבה, בתם של צמח ורבקה, שזוכרת שירה בכתב ידו של הרב קוק, שנכתבה לכבוד האירוסין של הוריה, בסגנון אקרוסטיכון – כל שורה של השיר התחילה עם אות משמם.
[עריכה] הרבנות בוושינגטון
כעבור זמן קצר, עקב קשיי פרנסה, צמח גרין ורבקה ביקשו וקיבלו רשות ואת ברכת הרב קוק לנסוע לארצות הברית. אחרי כמה שנים, הוזמן והתקבל צמח גרין להיות רב הקהילה של בית הכנסת הישן "אוהב שלום" בוושינגטון הבירה. הם הקימו בית נאמן וחיו את חיי היום יום בסגנון המיוחד להם. היה זה בית דתי, בית ליטאי, בית של לימוד תורה, בית אינטלאקטואלי ובית מלא אורחים – רבנים, סופרים, פוליטיקאים, ועוד בעלי-בתים שהיו זקוקים לייעוץ של צמח גרין ובכלל – אורחים, זרים, מבקרים שהגיעו לוושינגטון וחיפשו מקום ללון בו או לאכול אוכל כשר.
אביבה הבת מתארת אותו כאדם מלא התלהבות וכדרשן מובהק, בעל הבנת בני אדם ואהבתם. ובשל כך במשך כל חייו ובמהלך עבודתו כרב קהילתי, תמיד הצליח להלהיב אנשים פרטיים וקהילות שלמות לבצע שינויים והחלטות ממשיות.
צמח גרין עבד ללא הפסק למען הקהילה בוושינגטון בתקופה שחיי הקהילה היו דלים ובלתי יציבים. הוא היה הרב והפוסק של קהילת הבית-כנסת שלו והביא חום ואסטטיקה נדירים. הוא אף ייסד והקים את "חברותא", ארגון לקידום הלשון העברית, הספרותית והמדוברת. הוא אירגן את ה"תלמוד תורה אחרי בית הספר" (After School Talmud Torah) וייסד יחד עם הרב הבכיר יהושע קליוון את ה'האקדמיה העברית של וושינגטון' (Hebrew Academy of Washington), שהייתה אחת מהישיבות הקטנות הראשונות בארצות הברית, שהיה בהן חינוך משותף לבנים ובנות. ישיבה זו קיימת עד היום ופועלת בהצלחה עצומה. הישיבה פעלה להצלת נפשות במלחמת העולם השנייה. נאומיו של צמח גרין שודרו ברדיו במשך שנות מלחמת העולם השנייה. עותקי נאומו בכתב ידו נמצאים במוזיאון JHS והיו בעלי חשיבות מרובה גם ליהודים וגם לאלו שאינם יהודים. נאומים אלה עדיין מרגשים מאוד ומהווים מקור השראה לאלה שקוראים אותם.
[עריכה] הקמת גבעת וושינגטון בישראל
צמח גרין גם ייסד ובנה בישראל את גבעת וושינגטון, שהייתה מפעל חייו ופרי חזונו ורוחו. המוסד, שיועד בתחילתו להיות כפר ילדים ולשמש כמקלט לילדים יתומים ניצולי השואה, כיום משמש סמינר למורים. בשנת ה'תש"ו (1946) התקיים טקס הנחת אבן הפינה של המוסד. הרב גרין גייס את הכסף למקום שנקרא על שמו של ג'ורג' וושינגטון, הנשיא הראשון של ארצות הברית, והביא עמו לטקס אבנים מהבית הלבן, שסימלו את הקשר בין המוסד לקהילה היהודית בארצות הברית.
קודם לכן, בתקופת המנדט הבריטי, הבריטים הפקיעו את האדמה עליה גבעת וושינגטון הייתה אמורה להיבנות. הרב צמח גרין, בנסיון להציל את גבעת וושינגטון, התקבל על ידי האפיפיור פיוס השנים עשר בשנת 1945 על מנת לבקש את תיווכו למען שחרור האדמה על ידי הבריטים. כשהרב צמח גרין הסביר לאפיפיור שגבעת וושינגטון תקבל לחיקה יתומים מהשואה, האפיפיור אמר שיתפלל למענם. הרב גרין השיב לאפיפיור שלא הגיע כדי לקבל תפילה, אלא ביקש את התערבותו המעשית.
[עריכה] ילדיו
הרב צמח גרין הותיר אחריו שלושה ילדים. הבכור מכהן כראש ישיבה בירושלים, בן נוסף ד"ר עמנואל הוא פסיכולוג קליני ומרצה לפסיכולוגיה ובתו היחידה אביבה היא אמנית בעלת שם בניו יורק.
