צינור פיטו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צינור פיטו (Pitot tube) הוא מכשיר מדידה המשמש למדידת זרימת נוזל, וספציפית, למדידת מהירות כלי טיס. צינור הפיטו נקרא על שם ממציאו, הנרי פיטו, והותאם לצורתו המודרנית על ידי הנרי דרסי.
המדידה של המהירות מתבצעת על ידי חישוב הפרש בין הלחץ הטוטלי (דינמי+סטטי) פחות הסטטי(pt-ps) צינור פיטו בדרך כלל מותקן בקצה בכנף או בקצה חרטום המטוס על מנת לא לגרום כוח גרר מיותר ולהאטת המטוס.
יש שלוש מגבלות לצינור פיטו:
- המדידה שלו מדויקת רק כאשר הוא נמצא בכוון הטיסה, לכן כאשר המטוס טס בזווית יש סטיה בחישוב המהירות.
- כאשר יש עלייה בגובה של המטוס יש לבצע תיקון מדידה משום שצפיפות האוויר יורדת עם הגובה, והלחץ הדינמי יורד למרות שהמהירות קבועה.
- יש להתקין את הצינור במקום בו זרימת האוויר על פני המטוס תאפשר מדידה מדויקת, לכן צינור פיטו הוא מין מוט דק וחד עם פתחים לכניסת האוויר.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Pitot tube |
