פתניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הדף "פתן" מפנה לכאן. לערך העוסק בפירושים נוספים, ראו פתן (פירושונים).

פתניים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
סדרה:	קשקשאים
תת-סדרה:	נחשים
משפחה:	פתניים
שם מדעי
Elapidae

פתניים (Elapidae) הם משפחה בקבוצת הנחשים (אשר בסדרת הקשקשאים) אשר כוללת בתוכה את סוגי הנחשים המסוכנים ביותר, כגון הקוברה, הממבה, הטייפן. למשפחה כ-270 מינים בעולם. 55 מתוכם חיים במים ורק מין אחד חי בארץ ישראל, הוא הפתן השחור החי באזורים המדבריים: הנגב, מדבר יהודה וסיני.

הפתניים עשויים להופיע במקומות צחיחים ומדבריות וגם באזורים חמים בעלי צמחייה רבה.

אורכם מגיע עד חמישה מטרים וחצי והם עשוייים להופיע בצבעים רבים אשר מקנים להם יכולת הסוואה מעולה נגד

אויבים וגם לארוב לטרפם. מבנה גופם מזכיר את משפחת הזעמניים. כך למשל, הראש אינו עבה יותר מהצוואר.

הפתניים ניזונים מדו-חיים, מזוחלים, מציפורים ומיונקים בתנאי שכל אלה קטנים מהם. נחשי הים ממשפחת הפתניים ניזונים בעיקר מדגים.

אם הפתניים מבחינים באויב מתקרב הם זוקפים כשליש מהחלק הקדמי של גופם ונושפים על מנת ליצור איום. בכל מיני הפתניים שיני הארס גדולות במידה משמעותית מאשר השיניים הרגילות והן נמצאות בלסת העליונה. רבים מן המינים אינם מסתפקים בהכשה אחת כדי להביס את טרפם אלא בכמה הכשות מהירות. יש ביניהם מינים המתיזים ארס לעבר עיני יצורים התוקפים אותם. כמה מן המינים חונקים את הטרף בנוסף להכשה.

משפחה קרובה מאוד היא משפחת פתני ים שארסם מסוכן אך יותר מנחשי היבשה הארסיים ביותר, אך כיוון שאינם מצויים בקרבת בני אדם, אין מהם סכנה.