פרשת שי דרומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת שי דרומי היא פרשה שהתעוררה לאחר ששי דרומי, חקלאי מהנגב, ירה למוות בח'אלד אל-אטרש, שפרץ לחוותו, ופצע את חברו - איוב אל-הוואשלה. מעצרו של דרומי עורר דיון ציבורי בשאלה האם רשאי אדם לירות בפורץ מסיג גבול.

שלט מהמחאה הציבורית

שי דרומי הוא חקלאי בעל חוות בודדים הסמוכה ליישוב מיתר. לפי כתב האישום שהוגש נגדו, ב-13 בינואר 2007 בשעה 3 לפנות בוקר, הבחין דרומי בשניים מבין ארבעת הפורצים שחדרו לחוותו. דרומי ירה בפורצים ופצע שניים מהם, אל-אטרש ואל-הוואשלה, והאחרים נמלטו. את הרובה שהיה שייך לאביו המנוח החזיק דרומי ללא רישיון [1] [2]. לפי דיווחים בכלי התקשורת, כשהגיעו השוטרים למקום הם מצאו את דרומי מנסה לבצע החייאה באל-אטרש [3], אך זה מת מפצעיו. גם נגד אל-הוואשלה הוגש כתב אישום על קשירת קשר לפרוץ לחווה [4].

בעקבות האירוע נעצר דרומי, והוגש נגדו כתב אישום באשמת הריגה. ב-15 בפברואר 2007 נפתח משפטו של דרומי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע^[1].

מעצרו עורר מחאה ציבורית, בעיקר בקרב חקלאי הנגב ופעילי ימין, שראו בפעולתו הגנה עצמית לגיטימית. הבלוגר אורי קציר השווה בין דרומי לברנרד גץ, אזרח אמריקני שבשנת 1984 ירה בצעירים שניסו לשדוד את כספו ברכבת התחתית של ניו יורק וקבע כי "המשותף לשני המקרים הוא העובדה שהמותקפים הבינו כי לא יוכלו לסמוך על שום הגנה חיצונית כדי לשמור על שלומם ורכושם ונאלצו לפעול לשם כך בכוחות עצמם^[2].

מנגד, ניסו אישי ציבור ערביים לקשור את ניסיון הפריצה לכך שחוותו של דרומי היא חלק מחוות הבודדים שנועדו, לדבריהם, לדחוק את הבדואים מאדמתם. אישי ציבור אחרים העלו טענה הפוכה, על כך שהרקע הוא השתלטותם של הבדואים על אדמות בנגב והתנכלויות חוזרות ונשנות, כולל גניבות חקלאיות מסיביות, לחקלאים בדרום. עו"ד שמחה ניר הסביר במאמר שפרסם כי התביעה לשחרר את דרומי ממעצר אינה יכולה להתקיים אך ורק כאשר התוקפים הם ערבים וכי יש לנקוט עמדה דומה כלפי פורצים יהודים.

שי דרומי

חברי כנסת אחדים הגישו הצעות חוק פרטיות, שבאו להגדיר מעשה כמעשהו של דרומי כהגנה עצמית. דוגמה לכך היא הצעת חוק פרטית של קבוצת חברי כנסת בראשות יצחק אהרונוביץ, שהציעה להוסיף לחוק העונשין סעיף האומר^[3]:

"עשה אדם מעשה במקום המוחזק על ידו כדין כנגד מי שנכנס או מתפרץ למקום או המנסה להיכנס למקום, בכוונה לבצע עבירה, יראו את המעשה שעשה כפעולה בהגנה עצמית, וזאת ללא קשר לתוצאות המעשה".

הצעות החוק גררו ביקורת בשל הנוסח הכוללני שבהן, שאינו מגדיר את חומרת המעשה או הצורך במידתיות כנגד הסכנה הנשקפת לבעל השטח. שר המשפטים דניאל פרידמן הודיע כי הוא מתנגד להצעות החוק והתייחס אליהן כ"מרחיקות לכת" וגורפות יתר על המידה.

כמה פובליציסטים טענו כי על המקרה של שי דרומי חל הכלל המופיע בתורה לגבי גנב "הבא במחתרת", שאין נענשים על הריגתו.