פרשת קורנילוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרשת קורנילוב התרחשה בשנת 1917 ברוסיה והיוותה זרז רציני ובלתי צפוי למהפכת אוקטובר.
גנרל קורנילוב, שותף באמונה הרווחת כי הפסד צבאי בחזית המזרחית למעצמות המרכז יוביל להרס הכבוד והגאווה הרוסית. לנין כך הוא טען צריך להתלות יחד עם "מרגליו הגרמנים".
הודות למסר מעורפל ואולי מכוון מהבירה פטרוגרד בו נאמר כי הבולשביקים רומסים את השלטון בבית, במסר זה כביכול ראש ממשלת המעבר אלכסנדר קרנסקי הורה לו לכפות סדר בבירה ולארגן מחדש את הממשלה. קורלינוב הורה לחיל הפרשים ה-3 להיכנס לפטרוגרד ולהנהיג ממשל צבאי. ב-9 בספטמבר קרנסקי הדיח את קורנילוב משום שחשב כי האחרון מגיע כדי להציג דיקטטורה צבאית (קרנסקי מעולם לא העביר מסר בהול לקורנילוב על בעיות שליטה בבירה). קורנילוב היה משוכנע לחלוטין (והתעלם מדעתו של בוריס סאווינקוב - סגנו של קרנסקי כי ישנה חוסר הבנה כוללת) שקרנסקי לא מתכוון להדיחו אלא מורה כך משום שהוא תחת לחץ - אסור על ידי הבולשביקים. קורנילוב קרא לחייליו "להציל את מולדתם הגווועת".
קרנסקי לא ידע אם יוכל לסמוך על שאר מפקדיו כנגד ה"פלישה" של קורנילוב ונאלץ לבקש עזרה מה"גווארדיה האדומה" של הבולשביקים. בהתקרב חיל הפרשים ה-3 לפטרוגרד הורה קרנסקי למפקדו (שלוחו של קורנילוב) גנרל קרימוב לעצור את התקדמותו, כאשר קרימוב הבין כי אין חשש לשליטה בולשביקית ציית לקרנסקי. קרנסקי שעדיין האמין כי חיל המצב חפץ להדיחו ולכונן ממשל צבאי, עצר ואסר את קורנילוב ו-7000 מתומכיו.
בעקבות פרשה זו קרנסקי איבד מכוחו הפוליטי, חיזק בצורה משמעותית את ה"אדומים", את תמיכת הפועלים בהם וסלל את דרכם לשלטון במהפכת אוקטובר. שלולא פרשה זו יכול להיות (כך לפי קרנסקי עצמו) כי הבולשביקים לא היו מגיעים לשם.
