פקצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פָקַצָה הוא כינוי שהופיע לראשונה ככל הנראה בתחילת שנות השמונים, והתבסס על ראשי תיבות של "פקידה צבאית ה (סיומת הנקבה)". ב"מילון אחוּל מניוּקי לעברית מדוברת" (1982) בעריכת דן בן-אמוץ ונתיבה בן יהודה מופיעה המילה בנספח ככינוי לטירונית, אך במהרה גלש הביטוי והפך כינוי לנשים צעירות שהתנהגותן נחשבת גסה, קיטשית וחסרת עידון.

בשנים האחרונות נוספה לביטוי משמעות נוספת, כינוי גנאי לנערות בנות עשרה המפגינות התלהבות מאופנות חולפות ונוהגות להתבטא בשפה רדודה ועתירת הגזמות, המוצאת ביטוי לרוב ברשת האינטרנט. שפתן של ה"פקצות", שאף זכתה לכינוי- "פקצית", רוויה בביטויים כמו "לייק", "ס22ה", "פ33ה", "100מם", "כאילו", "מושי מושלם" ודומותיהן. בלוגים של נערות אלו מתאפיינים בשפתם ה"פקצית" ובהתמקדותם באלמנטים העיצוביים של הבלוג, שהבולט ביניהם הוא שימוש רב בצבע ורוד.

השימוש הרווח במילה "פקצה" במשמעותה המאוחרת יותר הניב שגיאה רווחת, המנסה לראות במילה "פקצה" ראשי תיבות אחרים. כך, לדוגמה, יש המעלים את הטענה לפיה "פקצה" הם ראשי התיבות "פרחה קטנה צועקת הצילו", "פרחה קטנה צועקת המון" ו"פרחה קטנה צעקנית והמונית", "פרחה קטנה צעקנית והיסטרית", "פרחה קטנה וצעקנית ה (סיומת נקבית)" וכן אותם צירופים עם צווחנית.

צורת כתיבה נוספת של המילה היא "פקצע" - ראשי התיבות של המילה: "פרחה קטנה וצעקנית".

להערכתה של כרמל ויסמן, העוסקת בתחום, החלפת התווים אינה באה ליצור שפה מקודדת הבהירה רק ליודעי ח"ן, אלא נובעת משיקולים "נשיים" יותר של אסתטיקה ועיצוב [1].