פנינה דבורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פנינה דבורין היא משפטנית ישראלית ידועה. נולדה ב-9 בספטמבר 1946 ומתגוררת בתל אביב.

דבורין שירתה בצבא בשלישות, במקביל למדה משפטים בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית ונישאה לזוהר דבורין, כיום מנהל חברה. מכהנת כעורך דין משנת 1971 ואת ההתמחות עשתה במשרד עורכי דין פרטי ובפרקליטות של מחוז המרכז. את התואר השני במשפטים קיבלה מאוניברסיטת תל אביב.

במשך כעשרים שנה שרתה דבורין בפרקליטות כתובעת וכסגנית בכירה לפרקליט המחוז. היא התפרסמה כתובעת במספר משפטים מפורסמים: פרשת שוחד במשרד הביטחון, הרשעת הרצל אביטן ברצח ושוד, הרשעת חוה יערי ואביבה גרנות ברצח התיירת מלה מלבסקי לצורך שוד כספה, פרשה שהסעירה את המדינה בשנות השמונים, פרשת כנופיית מע"צ, הרשעת דוד בלאס בהונאת כספים מהתק"ם ועוד תיקים רבים. היא נודעה כתובעת ממולחת, נוקבת וקשוחה. לאחר שלא מונתה לתפקיד פרקליטת מחוז תל אביב עליו התמודדה, פרשה בשנת 1989 מהפרקליטות והחלה לעבוד כסנגורית בתחום הפלילי בשוק הפרטי. היא ייצגה אנשי עסקים רבים שהואשמו בפלילים, בהם עופר נמרודי והאחים משה ואריה ויינברג, שהואשמו במסגרת משפט דרעי. היא התמודדה על תפקיד של שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב אך לא זכתה בתפקיד.

לדבורין שני ילדים: בן בשם גיא ובת, השחקנית דנה דבורין. בשנים 2002-2004 הנחתה את התוכנית "החוליה החלשה" בערוץ 10.