פיצה האט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיצה האט היא רשת מסעדות וזכיינית בינלאומית, שבסיסה באדיסון, טקסס, ארצות הברית, המתמחה בהכנת פיצה בסגנון אמריקאי. פיצה האט היא אחת מרשתות הפיצה הגדולות בעולם והיא חלק מחברת Yum! Brands בע"מ, המתפעלת בין היתר גם את KFC וטאקו בל.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 מוצרים 3 סניפים ברחבי העולם 4 ארגוני נהגים 5 הערות שוליים 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

פיצה האט הוקמה ב-1958 בוויצ'יטה, קנזס, על ידי שני האחים דן ופרנק קרני. הרעיון לפיצריה היה יחסית חדשני באותה תקופה, אך הפיצריה זכתה להצלחה רבה.

בשנת 1977 נרכשה החברה על ידי ענקית-המזון "פפסיקו, בע"מ". כחלק מ"פפסיקו", פיצה האט שיתפה פעולה עם חברת-המשקאות הקלים "פפסי קולה" ועם חברת-החטיפים "פריטו ליי", שתיהן בבעלות "פפסיקו". באוקטובר 1997, פפסיקו הקימה את חברת "טריקון" (Tricon), והעבירה אליה את השליטה על החברות פיצה האט, KFC וטאקו בל. ב-16 במאי 2002 טריקון הפכה רשמית ל-Yum! Brands.

[עריכה] מוצרים

פיצה האט מייצרת מגוון של מוצרי מזון, מלבד פיצות. המנה המוכרת ביותר של החברה היא "פיצה פאן", שבדרך כלל זמינה בארבעה גדלים שונים: פיצה אישית, קטנה (זמינה בחלק קטן יותר של הסניפים), בינונית או גדולה. "פיצה פאן" נחשבת לייחודית היות שעובי הבצק שלה רב יותר מרוב עוביי הבצק של הפיצות המסחריות.

בנוסף לפיצות, פיצה האט מגישה גם מקלות גריסיני, טבעות בצל, כנפי עוף, לחם שום, פסטות למיניהן, ועוד.

בכמה מסניפי הרשת קיימים גם מזנוני ארוחות צהריים וערב, הכוללים מספר סוגי פיצות, מקלות גריסיני, פסטות ומזנון סלטים.

[עריכה] סניפים ברחבי העולם

ב-1968, הוקם הסניף הראשון של פיצה האט מחוץ לארצות הברית, בקנדה. תוך זמן קצר יחסית, נפתחו סניפים רבים נוספים של פיצה האט מחוץ לארצות הברית: במקסיקו, בדרום אמריקה, באוסטרליה, באירופה, במזרח הרחוק ובאפריקה. כיום, פיצה האט מתפעלת סניפים ביותר מ-100 מדינות וטריטוריות ברחבי העולם. ^[1]

סניפי פיצה האט השונים מגישים מנות שונות אחד מהשני, בהתאם למיקומם, לתרבות ולהעדפות של התושבים המקומיים. כך למשל, במדינות המאוכלסות בעיקר על ידי מוסלמים (כמו בנגלדש או מלזיה) מוגשות המנות בהתאם לחוקי החלאל. בישראל, שמאוכלסת בעיקר בידי יהודים, חלק מסניפי הרשת כשרים, וסניפים אלו הם היחידים בעולם העונים על דרישות הכשרות. בסניפים שבאוסטרליה וניו זילנד, בניגוד לרוב הסניפים בעולם, ההזמנות נעשות ברובן הגדול במשלוחים או כ"טייק אוויי" (Take-Away) בשלושה סניפים מרכזיים, בבריזביין ובסידני באוסטרליה, ובאוקלנד בניו זילנד.

[עריכה] ארגוני נהגים

בסוף 2004 החלו נהגי המשלוחים של פיצה האט בארצות-הברית להתארגן כנגד החברה^[2]. נהגים אלו טענו כי תנאי העבודה שלהם "גרועים", מכיוון שנהג ממוצע בפיצה האט מקבל 50 סנט למשלוח, בעוד פיצה האט מחייבים את הלקוח לשלם דולר ו-50 סנט דמי משלוח לכל משלוח. שכר העבודה של נהגים אלו נמוך ביותר בהשוואה לממוצע הלאומי בארצות הברית לנהג משלוחים, שהוא בערך דולר ו-25 סנט למשלוח^[3]. ארגונים כאלה כוללים את "הארגון הלאומי לשירות העובדים" (SEIU - Service Employees International Union) ו"ארגון נהגי משלוחי הפיצות" (APDD - Association of Pizza Delivery Drivers). בנוסף למשכורתם, נהגי משלוחים בפיצה האט מתלוננים גם על סכנות בטיחות בעבודתם.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ http://www.pizzahut.com/about/
2. ^ http://latelinenews.com/news/ll/english/1337174.shtml
3. ^ http://www.xdelivery.org/

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיצה האט

• אתר פיצה האט העולמי
• אתר פיצה האט בישראל