פונון (אתר מקראי)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פּוּנֹן - מקום המוזכר בתיאור מסע בני ישראל ביציאת מצרים.
המקום מזוהה עם חִ'רֶבַּת פינאן שבתחתית גבעות אדום, אזור מכרות נחושת עתיקים מהגדולים באזור.
ליד האזור, יש מספר נחלים המושכים מים במשך כל השנה.
המקום מוזכר כאחד מהמקומות שבהם עברו בני-ישראל מיציאת מצרים.
יש פרשנים, ביניהם הרמב"ן [1], והתרגום יונתן[2], שכתבו, שמעשה נחש הנחושת ומעשה נחשים נעשה באזור פונון. דבר זה מסתדר עם הזיהוי הארכאולוגי כיום, לפיו ידוע שבאזור היו מכרות נחושת גדולים, ועוד, שליד המקום ישנו אזור נוסף הנקרא בערבית ח'רבת נחאס, שפירושו בערבית נחשים.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ בפירושו לספר במדבר פרק ל"ג פס' מ"א שכתב: "היו אלה המקומות בדרך ים-סוף סביב ארץ אדום ונתקצר נפש העם בדרך...ושלח להם הנחשים והשרפים...ועשה משה נחש נחושת ולא סרה מהם עד שחנו באובות".
- ^ לבמדבר פרק ל"ג פס' מ"ב, שתירגם כך: "ויסעו מצלמונה ויחנו בפונון מקום שגירה ה' בהם נחשים קלון ועלתה צעקתם עד קצה השמים".
