עבדאללה אבן תומארת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אבו עבד אללה מוחמד אבן תומראת (1080 - 1128), היה מנהיג דתי ברברי משבט המסמודה שהיה מייסדה הרוחני של שושלת האל-מוואחידון אשר נודע בקיצוניותו הדתית.

[עריכה] עיצוב דרכו הדתית

אבן-תומארת נולד בשנת 1080. הוא השתייך לשבט המסמודה הברברי ששכן בהרי האטלס. היה בנו של מדליק מנורות במסגד ונודע באדיקותו הדתית היתרה עוד מנעוריו. מראו החיצוני היה לא נאה - הוא היה קטן, מכוער ובעל גוף מעוות, ובנעוריו חי חיי קבצן.

כבר בנערותו עלה לרגל למכה ומילא את מצוות החאג'. הוא הוקיע את רפיונם של חבריו בשמירה על מצוות הדת, גורש ועבר ללמוד לימודי דת בבגדד, שם הצטרף לבית הספר הסוני מיסודו של אבו אלחסן אלאשערי - מייסד אסכולת אשעריה. הוא פיתח מערכת משלו ששילבה את דברי רבו ודברי מורים אחרים יחד עם מיסטיקה שספג מהמורה הגדול אל-ע'זאלי. העקרון המרכזי והנוקשה בדרכו של אבן תומארת היה האמונה באל אחד משולבת בהתנגדות תקיפה לייחוס תכונות לאל, דבר שראה בו כהאנשתו ועל כן ככפירה בייחודיות ובשלמות האל. בנוסף, דרש קפדנות חמורה בשמירה על מצוות הדת.

[עריכה] דרכו הפוליטית

לאחר חזרתו למרוקו, בגיל 28, החל להפיץ את תורתו, שעמדה בניגוד לסונה ולאיג'מאע, כמטיף שעובר מעיר לעיר. בכך, עורר תסיסה והתנגדות בקרב החוגים השולטים. השליט המוראביטי באותה עת, עלי אבן יוסוף, העמידו למבחן בוויכוח פומבי מול חכמי פס. תוצאת הוויכוח הייתה שהמלומדים הגיעו למסקנה כי השקפותיו של אבן תומארת הן קיצוניות וכי יש לכלאו. למרות זאת, אפשר לו אבן יוסוף להמלט מעונש. גם מערים אחרות הוא גורש בעקבות חדשנותו וקנאותו ולבסוף הגיע לשבטו - שבט המסמודה שבהרי האטלס.

ניתן להעריך כי הצלחתו בקרב בני שבטו נבעה, במידה רבה מהצלחתו לגייס אליו כסגנו את עבד אל-מואמין, גם הוא ברברי, אך מאלג'יריה, שהיה ללא ספק בעל יכולות פוליטיות וצבאיות ברמה גבוהה. אל-מואמין חבר אל אבן תומארת בסביבות 1117 ואסף את חסידיו לתנועה פוליטית מסודרת. הם המשיכו לנדוד עד שהגיעו לטינמאל שבהרי האטלס, שם חיו בבידוד וניסחו את אמונתם, תוך קבלת מאמינים נוספים עד שהתנועה הפכה לארגון היררכי מסודר.

התמיכה באבן-תומארת גדלה עם השנים. בשנת 1121 הוא אף הכריז על עצמו כמהדי (המקביל המוסלמי למשיח ביהדות), ובשנת 1123 כבר היו לו כוחות מספיק גדולים על-מנת להלחם במוראביטון. בשנת 1128, בגיל 48, נהרג בעקבות קרב שנערך בהרי האטלס ובו הביסו המוראביטון את האל-מוואחידון. מותו נשמר במשך שנתיים בסוד על ידי עבד אל-מואמין, עד שאל-מואמין גיבש סביבו כוח חזק מספיק כדי להכריז על עצמו כיורש. אל-מואמין הנהיג את האל-מוואחידון בהצלחה רבה ועד מותו, בשנת 1163, השתלטו האל-מוואחידון על כל צפון אפריקה ועל חלקה הדרומי של ספרד.