סשה ארגוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלכסנדר (סשה) ארגוב (1914 - 27 בספטמבר 1995), מלחין ישראלי, מחשובי המלחינים שהוציא הזמר העברי מקרבו.

סשה ארגוב נולד במוסקבה בשנת 1914. בהיותו בן ארבע החל לנגן בפסנתר ולהלחין, ובגיל שש החל ללמוד מוזיקה בצורה מסודרת. ב-1934, בגיל עשרים עלה לארץ, עזב את תחום הנגינה ועבר להלחנה. לפרנסתו עבד בעבודות שונות: בבוקר עבד כפקיד בבנק, ובערבים הלחין שירים. שנה אחרי עלייתו לארץ החל לחבר מנגינות להצגות. כתב יחד עם המחזאי גרשון פלוטקין הצגות מוזיקליות לקיבוצים ולמושבים שהזמינו אצלו לאירועים שונים. בתקופה זו הלחין ארגוב כמאתיים שירים. ארגוב הקפיד, עם זאת, למצוא את פרנסתו לא על המוזיקה. הוא עבד (1935-1957) כקופאי בבנק לתעשייה, ומאוחר יותר (1959-1980) עבד בחנות הספרים הרוסיים "בולסלבסקי."

במלחמת העצמאות הלחין שירים ללהקת הצ'יזבטרון, בהם "הרעות" (שיר שהפך לסמל המלחמה), "השחרור" ו"הפלמ"חניק מחפש את המחר". לאחר קום המדינה החל להלחין מוזיקה לתיאטרונים "המטאטא" "לי לה לו" והקאמרי, בהצגות כמו "אסתר המלכה" "דוקטור דוליטל", "טורנדוט" ו"הרפתקה בקרקס", ולאחר מכן גם לסרטי קולנוע.

בשנות החמישים והשישים עבד עם מספר להקות והרכבים, בהם להקת הנח"ל, בצל ירוק והתרנגולים. הוא הלחין ללהקות הללו את שיריהם של מיטב הפזמונאים והמשוררים של התקופה: חיים חפר ("שיר השכונה", "השמלה הסגולה", "אדוני השופט", "האם אמרו לך פעם", "דינה ברזילי", "הוא לא ידע את שמה", "שיר אהבה חיילי"), נתן אלתרמן ("אליפלט", "זמר מפוחית", "שיר משמר", "שיר ערש"), ע. הלל ("יוסי ילד שלי מוצלח", "ככה סתם"), יורם טהרלב ועוד. ב-1961 הלחין את שירי המופע "יוסי-חזקי-יונה" וב-1964 הלחין את שירי המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" של אלתרמן, שנחשב עם השנים לאחד המחזות הקלאסים העבריים. בין השירים במחזמר, שהפכו ללהיטי התקופה, היו "שיר הסנדלר", "שיר המריבה" ו"שיר הפיוס". לאחר מכן המשיך לעבוד עם אלתרמן ועם כוכבי "שלמה המלך", אילי גורליצקי ויונה עטרי, במופע "שוק המציאות" עם שירים כמו "קונצרטינה וגיטרה".

ארגוב הלחין יותר מ-1,200 שירים, כשייחודו כמלחין הוא בהרמוניה ובמנגינה המיוחדת, שחורגת במידת מה מהלחן הסטנדרטי, ותמיד יש איזו הפתעה במהלך הלינארי של המנגינה. כפי שאמר פעם מוזיקולוג ידוע: "מילים שהולחנו על ידי סשה והתרגלת למנגינה, אם ילחין אותם מישהו אחר הן יצרמו לאוזן". ארגוב הוציא את לחניו בספרים על מנת לשמר את ההרמוניות שלו לדורות הבאים, שכן הוא נחשב ייחודי לא רק בלחניו אלא גם בהרמוניות שהוא צירף אליהן, והקפיד מאוד על החיבור של שני המרכיבים הללו.

בשנת 1978 פגש ארגוב באורה זיטנר כשהיא מנצחת על מקהלה ומבצעת קטע שירה, והחליט כי הוא רוצה בה כמבצעת שיריו. מאותה עת היא הפכה להיות הפרשנית הרשמית שלו והיא מזוהה יותר מכל זמרת אחרת עם המלחין. תוצאת מופעם המשותף היה שני תקליטים בו זיטנר מבצעת את שירי ארגוב בלוויו בפסנתר בלבד. השיר הידוע ביותר בביצועה הוא "שיר ארץ" ("ארץ שיושביה היא אוכלת") למילותיו של נתן יונתן. יוצר אחר שהעיד על עצמו כמי שהושפע מאוד מלחניו של ארגוב הוא מתי כספי, שאף הוציא בשנות השמונים שני אלבומים המוקדשים לשיריו. בשנת 1980, הוציא גם אריק איינשטיין אלבום המורכב כולו משירי ארגוב בהפקתו של שלום חנוך, שנקרא: "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב".

ב-1988 זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי. סשה ארגוב נפטר בשנת 1995 ורבים ראו בכך סיום תקופה בזמר העברי הייחודי.

בימינו (2007) זוכות יצירותיו של סשה ארגוב לעדנה מחודשת במופע משיריו "מעבר לתכלת" עם דורית פרקש, בועז פייפר (שגם ערך והפיק אותו) ודוד זבה, שהחיה את יצירותיו של סשה. המופע הועלה ומוצג בצוותא ובאולמות שונים ברחבי הארץ.