סנגהה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סַנְגְהַה (בסנסקריט) – קהילת ההולכים אחר גאוטמה בודהה, העקרון השלישי משלוש אבני החן של הבודהיזם.

פירושה המילולי של המילה הוא "בצוותא" או "חברותא" ופירושה: אלו הנוהים אחרי בודהה ותורתו.

עדת המאמינים בבודהה מחולקת לשניים: הנזירים (בהיקוס לנזירים ובהיקוניס לנזירות) והמאמינים (אפסקים לגברים ואפסיקות לנשים) הממשיכים לחיות חיים רגילים ומקימים משפחות.

הסנגהה הוא המחסה השלישי של הבודהיסט (או אבן החן השלישית), שני הראשונים הם בודהה – במובן של אידאל התעוררות שמתגלמת בשלמות של הדמות ההיסטורית של הבודהה ודהרמה – כלומר האמת שנתגלתה לבודהה ואותה הוא מלמד.

דרך החיים של הסנגהה משלבת בין המסורות השונות שהיו קיימות בימיו של בודהה. מסורת הנדודים של הנזירים הקבצנים לעומת ההשתקעות במקום אחד של הברהמינים.

על מנת לפשר בין הרצון להתיישבות קבע לעומת הרצון בנדודים נקבע כי בתקופת הגשמים (כארבעה חדשים) ישבו הסנגהה במקום אחד וכך יוכלו לקיים חיי משפחה.

[עריכה] פירושים נוספים

• מפגש מדיטציה (קבוצה המתרגלת מדיטציה ביחד. או קבוצה של אנשים היודעים את ערכה של המדיטציה).