גאוטמה בודהה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הדף "בודהה" מפנה לכאן. לערך העוסק במושג כללי בבודהיזם, ראו בודהה (מושג).

סידהרתה גאוטמה (בסנסקריט: सिद्धार्थ गौतम) הידוע כבּוּדְהָה (סנסקריט: बुद्ध, "זה שהתעורר") או שקיאמוני (סנסקריט: शाक्यमुनि, "החכם בן שבט שאקיה") היה המנהיג הרוחני והמייסד ההיסטורי של הבודהיזם. הבודהיסטים מחשיבים אותו לבודהה העליון בזמננו. מועד לידתו ומותו אינם ודאים, מרבית ההיסטוריונים מעריכים כי הוא חי בין 563 לפני הספירה עד 483 לפנה"ס, אולם יש הטוענים כי הוא חי עשור מאוחר יותר[1].

גאוטמה הוא הדמות המרכזית בבודהיזם, תיאורי חייו, דיונים שניהל, החוקים הנזיריים שקבע סוכמו לאחר מותו ונלמדו בעל פה על ידי הסנגהה וכך הועברו לאורך הדורות בין תלמידיו. אוסף הדיונים המיוחסים לגאוטמה הועלו לכתב רק כ-400 שנים לאחר מותו.

על פי המסורת סידהרתה היה בנו של סודהודנה, מלך מדינת שאקיה, ששכנה באזור שהיום הוא דרום נפאל, סביב העיר קאפילאוואסטו. הממלכה בה נולד הייתה ממלכה מפותחת מבחינה תרבותית, הנסיך הצעיר נהנה מחיים נוחים, ועד גיל 29 לא ידע אלא עונג. בעוזבו את ארמונו לראשונה התהפך עליו עולמו כאשר נחשף לסבל שבקיום האנושי. בשלושה ימים רצופים ראה גם אדם חולה מאוד, גם אדם זקן וגם אדם מת. הוא הוטרד עמוקות משהכיר בכורח הזִקנה, המחלה, המוות וארעיות הכול. כך נתקל לראשונה בחייו במציאות הסבל. הוא לא מצא רעיון כלשהו, שעליו יוכל להסתמך במחשבותיו. תהילה, שמחה, רכוש – הכול יחלוף. מבחוץ, כמו גם מבפנים, ראה רק דברים בני-חלוף; שום דבר לא היה אמיתי וממשי.

לכן, בגיל 29 החליט בודהה לפרוש מחייו הנסיכותיים, לעזוב את ביתו ומשפחתו ולנדוד ברחבי הודו במטרה להבין את הסבל הכרוך בקיום האנושי ולמצוא לו פתרון. הוא נדד בארץ בחיפוש אחר לימודים, שיכריעו את המוות והסבל. איש לא הכיר דרך, שבה ניתן לשלב את הדרך הרוחנית בחיי היום-יום. מכיוון שכך, נאלץ בודהה לבחור בדרך הפרישות, שכן רצה לצמצם את כמות הרשמים שהגיעו לתודעתו. הוא למד עם מורים שונים, אך איש מהם לא יכול להביאו ליעדו הסופי - הכרת טבעה של התודעה. המורים ידעו רבות על המתרחש בתודעה – אך לא ידעו דבר על התודעה עצמה. לאחר שהרעיב את עצמו כמעט עד מוות, הגיע למסקנה שדרך הסגפנות שבה האדם מדכא את גופו, איננה יכולה להביא להארה, מפני שהגיע קרוב למותו ולא זכה לשום הארה, ונטש את דרך הסגפנות.

לאחר שש שנים מחוץ לארמון, הגיע בודהה לבודגאיה הנמצאת היום במדינת ביהר בהודו. הוא התיישב מתחת לעץ, נחוש בדעתו לשהות במדיטציה, עד שיהיה מסוגל להביא תועלת לכל היצורים. במהלך המדיטציה נלחם בדמיונו עם מלך השדים ההודי מארה, והצליח להגיע למצב של שיויון נפש כלפי שלושת בנותיו שניסו לפתותו, עד שפרצופיהן נרקבו והם נטמעו בתוך האדמה. לאחר שישה ימים ולילות, בבוקר השביעי, השיג את רגע נירוואנה (הארה) שבו נחשפו לו אמיתות הקיום. היה זה גם יום הולדתו ה-35, ו-45 שנים לאחר מכן – יום מותו. בבוקר זה של ירח מלא נמוגו התפישות האחרונות על מושגיות, שעוד טשטשו את בהירות תודעתו. כל הרעיונות בדבר ההבדל בין חלל לאנרגיה, בתוכו ומסביבו נעלמו, והוא הפך למודעות יודעת-כול ועל-זמנית. הוא נהיה ער למהות כל הדברים: המרחב הכל-יודע, העושה הכול לאפשרי, בהירותו הקורנת המבטאת את עושר התודעה.

במשך 45 השנים הבאות לימד בודהה לאלפי תלמידים את תורתו: מוסריות, מדיטציה וחכמה, במטרה לבטל את הרצון והמאווים האישיים, שגורמים לסבל בשל הפער בין המצוי לרצוי ולהגיע למוח נטול תשוקות. על פי המסורת, רק מעטים זכו והגיעו לנירוואנה. בדרשתו המפורסמת בפארק הצבאים, לימד את תפיסת העולם הבודהיסטית – הדהרמה - המבוססת על ארבע אמיתות יסוד:

1. האמת בדבר הסבל (דוקהה): סבל קיים, והוא אוניברסלי.
2. האמת בדבר מקורו של הסבל: קיימת סיבה לסבל והיא השתוקקות.
3. האמת בדבר סילוקו של הסבל: ישנה אפשרות להשתחרר מההשתוקקות וכך להשתחרר מסבל.
4. האמת בדבר הדרך לשחרור מסבל: יש דרך המובילה לסיומו של הסבל, זוהי הדרך הקרויה "הדרך הנאצלת בת שמונת העקרונות".

בודהה נפטר מהרעלת מזון בגיל 80. לפי האמונה עם מותו בודהה נשרף ואפרו חולק לשמונה מנות שנקברו ברחבי אסיה. מעמדו ומהותו שונים בזרמים שונים של הבודהיזם. יש הרואים בו בן אנוש שהתגבר על החולשות האנושיות (על פי רוב, זוהי הגישה בטהרוואדה), ועבור אחרים מעמדו דומה לזה של של אל (למשל בבודהיזם הטיבטי).

[עריכה] בודהיזם

ערך מורחב – בודהיזם

הפילוספיה הבודהיסטית גורסת כי העצמי (סנסקריט: אטמן) הוא אשליה. על פי תפיסה זו לא קיימת נשמה בת אלמוות או בעלת מהות קבועה ונצחית. על פי הבודהיזם אין אלוהים שברא את העולם או אלוהים שיכול בחסדו לגאול את האדם מהסבל. הפוטנציאל להשתחרר מצוי אצל האדם עצמו שבכוחו להתעורר ולראות את טבע המציאות, ולהשתחרר על ידי כך מהיצמדות לחומר ולצורה.

מבחינה היסטורית וחברתית, הבודהיזם הציב אתגר למערכת הברהמינית ממנה התפתח ההינדואיזם: בעוד שהדת הברהמינית הייתה מבוססת על חלוקה למעמדות (כהנים, לוחמים, סוחרים ואסורים במגע), הטיף הבודהיזם לשחרור מהאמונה בכתות, ואי תלות בכהני דת המתווכים בין המאמין לבין מושא אמונתו, בודהה עצמו האשים את הברהאמינים באי מוסריות וצביעות, ודרש מתלמידיו לחפש בעצמם את האמת על ידי למידה אישית והתנסות אישית, ולא להסתמך על הכהנים לשם כך.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: גאוטמה בודהה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גאוטמה בודהה

• סיפור חייו של הבודהה