סנבלט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סנבלט, הפחה מטעם ממלכת פרס של פחוות שומרון בתקופת שיבת ציון. יחד עם מושל פחוות ערב, גשם הערבי, ועם טוביה העמוני, סנבלט חתר כנגד שלטונו של נחמיה וניסה לחבל בחידוש בניין חומות ירושלים. בלשון הכתוב הם נקראים יחד בשם הגנאי "צרי יהודה"[1]. כשנחמיה גילה כי אחד מבניו של יוידע בן אלישיב כהן גדול התחתן עם בתו של סנבלט, הוא גירש את יוידע מהכהונה[2].
בספרו קדמוניות היהודים[3], יוסף בן מתיתיהו מתאר את סנבלט בתקופה מאוחרת יותר ומייחס לו את בניית מקדש השומרונים בהר גריזים. השוני נובע כנראה מבלבול בין סנבלט של ספר נחמיה עם סנבלט השני או השלישי שהיו אחריו.
מתוך מכתבי יב נודע כי לסנבלט היו שני בנים, דליה ושלמיה. באחת האגרות יהודי האי יב מבקשים מבניו של סנבלט לעזור להם לבנות מקדש לאלוהי ישראל על האי.
שמו של סנבלט מגיע מארמית נאו-אשורית והוא מורכב מהמילים "סין" = אל הירח השומרי, "בלט" = החייה.
[עריכה] הערות שוליים
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בן ציון לוריא, המערכה המדינית: המתנגדים והמתנכלים בתקופת שיבת ציון, מקראנט
- בן ציון לוריא, דברי סנבלט אל מול החומה הנבנית, אתר דעת
- חיים גבריהו, "אגרת פתוחה" ששלח סנבלט לנחמיה, אתר דעת
