סיבתיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

סיבתיות מציינת יחסי סיבה-תוצאה בין אירועים. מקור השימוש המודרני נקבע במאה השמונה-עשרה על ידי דייוויד יום. המונח עצמו נטבע על ידי אריסטו והיה לו שימוש שונה.

[עריכה] סיבתיות בפילוסופיה

[עריכה] סיבתיות לפי אריסטו

אריסטו הגדיר סיבתיות כתשובה לשאלה למה דבר מסוים הוא כזה ולא אחר?. במונחים מודרניים, סיבתיות על-פי אריסטו שואלת מה קובע את זהותו של דבר מסוים. ככזו, סיבתיות יכולה להיות מהסוגים הבאים:

סוגי סיבתיות
שם	הגדרה	הסבר	במילותיו של אריסטו
סיבתיות חומרית	החומר ממנו עשויים דברים, למשל ברונזה או כסף	X הוא מה ש-Y עשוי ממנו	עץ הוא מה ששולחן עשוי ממנו
צורה	הצורה של הדבר	X הוא מה ש-Y יהיה	אם יש לזה ארבע רגליים ומשטח - זה שולחן
פועלת	מקור הזהות של הדבר, למשל אב של ילד המורה לו כיצד לפעול	X הוא מה שיוצר את Y	נגר מייצר שולחנות
טלאולוגית	התכלית שלשמה דבר מסוים הוא מה שהינו	X הוא מה ש-Y משמש לו	שולחן משמש לאכילה וכתיבה
רק איחוד ארבעת סוגי הסיבתיות יוצר הסבר שלם. לדוגמה: הנגר יוצר שולחן כשהוא נותן לחומר מסוים (עץ) צורה מסוימת (משטח עם רגליים), לשם תכלית מסוימת (כדי שאנשים יכתבו ויאכלו עליו)

[עריכה] מקור הסיבה הטלאולוגית

אריסטו מבוקר בחריפות על טענתו לפיה גם לישויות טבעיות (למשל עץ, כלב, סוס) יש סיבה טלאולוגית. הוא טען שתכלית העצמים הטבעיים אינה חיצונית להם, כמו שהנגר לשולחן, אלא פנימית. למשל, תכליתו של בלוט היא לגדול ולהיות עץ אלון.

במאה ה-13, כשהכנסייה עברה מאפלטון לאריסטו, נטען על ידי תאולוגים כמו תומאס אקווינס שלכל הישויות בטבע סיבה טלאולוגית חיצונית, והיא כמובן אלהים.

[עריכה] לייבניץ ועיקרון הטעם המספיק

המתמטיקאי והפילוסוף בן המאה ה-17, גוטפריד וילהלם לייבניץ התמודד עם הפרשנות הכנסייתית הרווחת לסיבתיות של אריסטו וקבע את עיקרון הטעם המספיק, לפיו:

קיים הסבר לכל ישות
קיים הסבר לכל עובדה

לייבניץ נסמך על המציאות נמצאת של פרמנידס ואריסטו וביקר את דקארט שבדרישתו להסבר ודאי נסוג וחזר לאלהים יודע הכול של אקווינס.

[עריכה] סיבתיות לפי יום

לפי הפילוסוף דיוויד יום, סיבתיות הינה קביעת עמדה עבור הזמן, לפיה כל שינוי גורר שינוי מאוחר עוקב, המתחייב ממנו ומאוחר לו בזמן. סיבתיות היא המגדירה הבדל בין עתיד, שהוא השינוי המאוחר, לבין עבר, שהוא השינוי המוקדם. למעשה, סיבתיות, עתיד ועבר, הינן מקשה פילוסופית אחת בלתי ניתנת להפרדה.

[עריכה] סיבתיות בפיזיקה

בפיזיקה סיבתיות הוא שמה של הנחה לפיה מצבה של מערכת בזמן מסוים תלוי אך ורק במצבה קודם לכן, ולא במצבה בזמן מאוחר יותר. הנחה זו קובעת כיווניות לזמן ובכך מגדירה את חץ הזמן. אולם, אין זו קביעה הנשענת על ניסויים ועל כן אין היא נחשבת כאישוש לקיומה של אסימטריה בין עבר לעתיד.