סוללה (צבא)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סוללה היא יחידה צבאית, המאגדת מספר כלי ארטילריה (כיום משתמשים במונח זה גם ביחידות נ"מ) תחת פיקוד משותף. סוללת הארטילריה מורכבת, לרוב, מ-6 עד 8 כלים (כל כלי מכונה "קנה"), כל אחד מהם מופעל על ידי צוות אחר. לעתים נעשה שימוש במונח "סוללה" לציון יחידה שאיננה מכילה כלים ארטילריים מסוג כלשהו, למשל "סוללת מפקדה" ביחידות ארטילריה (בדומה ל"פלוגת מפקדה" ביחידות-שדה אחרות).

הסוללה עשויה להיות מחולקת למספר פלגות (לרוב רק 2), בעוד שמספר סוללות מהוות גדוד ארטילרי, ואילו מספר גדודים ארטילריים מהווים אגד. הסוללה היא יחידה מקבילה לפלוגה בחיל הרגלים או בחיל השריון, ומפקד הסוללה (מסו"ל) הוא לרוב קצין בדרגת סרן (בצה"ל) או דרגה מקבילה.

[עריכה] היסטוריה

מבחינה היסטורית, המונח "סוללה" שימש לציון קבוצת כלים ארטילריים, למשל תותחים, הוביצרים או מרגמות, בעת מצור. כמו כן, המונח היה בשימוש לציון קבוצת תותחים המוצבים במבצר באופן קבוע (כחלק מקו-הגנה קרקעי או בחוף), או בעת פריסה בעמדות זמניות בשדה הקרב. רק במאה ה-18 לערך החלו להתייחס לסוללה כאל יחידה ארגונית של כלי ארטילריה, המאגדת את הקנים שבמסגרתה בעיתות שלום ובקרב כאחד.

במאה ה-19 החלו כמה צבאות באיחוד של מספר סוללות לגדודים ארטילריים, לצורך שיפור יכולות הפעלת האש בעת הקרב. עד אז פיקוד משותף שכזה היה אדמיניסטרטיבי בעיקרו, ולא מבצעי. מאוחר יותר אוחדו גדודים כאלה במסגרות גדולות יותר, חטיבות (בריגדות) או רגימנטים ארטילריים (בצה"ל - אגד ארטילרי). במקרים מסוימים, בצבאות בעלי יסודות ארטילריים חזקים, הוקמו אף דיוויזיות ארטילריות.

מספר הקנים שנכלל בסוללה השתנה גם הוא עם הזמן, בעיקר עם השתנות הקליבר (קוטר) של הקנה: בדרך-כלל כללה הסוללה 4 עד 6 תותחים בינוניים או 2 עד 3 תותחים כבדים, וביחידות נ"ט או נ"מ מקובל שמספר הקנים בסוללה הוא גדול יותר. בספינות-מלחמה, מתייחסים לכלל התותחים הנמצאים על צריח אחד ויורים בתיאום (בדרך-כלל עד 4) כסוללה.

[עריכה] כיום

סוללת הארטילריה בצבאות מודרניים היא יחידה צבאית, המורכבת מ-6 עד 8 קנים (תותחים נגררים, תותחים מתנייעים - תומ"תים, מרגמות כבדות או משגרי רקטות), ובה כ-100 עד 200 חיילים.