סוזי נבות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוזי נבות היא פרופסור חבר למשפטים, במסלול האקדמי - המכללה למינהל. היא ראש אשכול "משפט ציבורי וזכויות אדם" בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חיים
סוזי נבות נולדה במונטבידאו שבאורוגוואי, ועלתה לישראל עם הוריה, בלה ונפתלי איזנברג, בגיל 13. סיימה את לימודי התיכון ב"תיכון חדש" בתל אביב, ואת שירותה הצבאי עשתה ביחידת דובר צה"ל. באוניברסיטה למדה לימודי שפה וספרות צרפתית בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, ואחר כך לימודי משפטים. היא סיימה תואר ראשון במשפטים בהצטיינות ב-1984. בתקופת לימודיה בפקולטה למשפטים הייתה חברה במערכת כתב העת "עיוני משפט" של הפקולטה. לתואר השני למדה במסגרת הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, וסיימה בהצטיינות ב-1990 לימודי מוסמך במדיניות ציבורית. עבודת הגמר שלה, בהנחייתו של פרופ' ברוך מבורך, עסקה בנושא "השפעת העלייה מברית המועצות על ארגוני העובדים". את עבודת הדוקטורט שלה כתבה בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחייתו של פרופ' קלוד קליין, בנושא "החסינות העניינית-מקצועית של חברי הכנסת".
סוזי נבות מלמדת במסלול האקדמי – המכללה למינהל. היא לימדה כמרצה אורחת באוניברסיטה העברית בין השנים 1998-2003 ובשנת 2007 במרכז הבינתחומי הרצליה.
נושאי ההוראה העיקריים שלה הם משפט חוקתי, משפט פרלמנטרי ומשפט השוואתי בתחומים אלה. בין הקורסים והסמינרים שאותם היא מעבירה: "משפט חוקתי", "פיקוח שיפוטי על הכנסת", "הליכים פנימיים בכנסת" "חסינות פרלמנטרית", "אחריות פלילית וציבורית של נבחרי ציבור" ו"סוגיות מתקדמות במשפט חוקתי".
סוזי נבות חברה בלשכת עורכי הדין. מתגוררת בהרצליה, נשואה ליורם נבות, עורך דין אף הוא, ואם לשלוש בנות.
[עריכה] פעילות אקדמית
במסגרת בית הספר למשפטים של המסלול האקדמי, היא משמשת ראש אשכול "משפט ציבורי - משטר וממשל". שימשה חברה בוועדה לענייני תלמידים ונשיאת בית הדין לערעורים של המסלול האקדמי. הייתה אחראית על ניסוחו של תקנון המשמעת לסטודנטים; ניהול וריכוז הפעילות של בתי הדין המשמעתיים ושל כלל הליכי המשמעת, וכתבה במסגרת זו עשרות פסקי דין.
בתחילת עבודתה במסלול האקדמי שימשה מרכזת לימודי המשפט בבית הספר למינהל עסקים, והייתה אחראית על הקמתו של מערך קורסי המשפט.
[עריכה] פעילות ציבורית ומקצועית
במהלך השנים מילאה סוזי נבות תפקידים ציבוריים רבים. בין השנים 1996-2002 שימשה כמזכירת העמותה למשפט ציבורי בישראל, בתקופה שבה נשיא העמותה היה משה לנדוי, נשיא בית המשפט העליון לשעבר. מאז 1999 היא משמשת חברה במועצה של הארגון הבינלאומי למשפט חוקתי (Council of the International Association of Constitutional Law). הייתה חברה בוועדה להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת (ועדת זמיר). הוועדה סיימה את עבודתה בדצמבר 2007.
השתתפה ברבים מהדיונים של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, בשבתה כוועדה להכנת חוקה. בשנת 2000 ליוותה משלחת פרלמנטרית של חברי כנסת לגרמניה והולנד, לסיור לימודים בנושא חוקה. הסיור כלל לימוד נושא החוקה באופן כללי ומתוך מבט השוואתי, לרבות דרכי כינון החוקה, מאפייניה והעקרונות הקבועים בה; שאלת הסמכות לביקורת שיפוטית על חוקים וסוגיות דת ומדינה.
בשנים האחרונות מרבה להרצות בפני גופים שונים בנושאים הקשורים למשפט הציבורי והפרלמנטרי: העבירה קורס ב"משפט חוקתי" לקצינים בכירים במשטרה (למספר מחזורים בקורס פו"מ); השתלמות ב"חסינות פרלמנטרית" במכון להשתלמות שופטים; השתלמויות במשפט ציבורי לעובדים בכירים במשרד מבקר המדינה. כמו כן הרצתה בפני הקצונה הבכירה במכללה לביטחון לאומי.
פעילותה הציבורית מתבטאת גם בייעוץ ובחוות דעת למוסדות השלטון, ובעיקר עבור הכנסת. כן היא יועצת לגופים שונים ולעורכי דין בסוגיות חוקתיות ופרלמנטריות שונות. כתבה חוות דעת רבות בתחומים פרלמנטריים עבור הכנסת. מתוך חוות הדעת של השנים האחרונות: חוות דעת עבור יו"ר הכנסת בעניין מעמדה של הצהרת האמונים של חבר הכנסת; חוות דעת לוועדה בכנסת שבחנה דרכים לעידוד השתתפות נשים במסגרות המפלגתיות; חוות דעת עבור הכנסת בנושא "שיקולי ועדת הכנסת בהליכי ההסרה של החסינות הדיונית", שהוגשה לבג"ץ מטעם הכנסת. היא מוזמנת באופן שוטף לחוות דעה בפני ועדות הכנסת השונות בעניינים חוקתיים ופרלמנטריים.
משמשת פרשנית משפטית בכירה באמצעי התקשורת, בתחומי המשפט הציבורי ובייחוד בכל הסוגיות הנוגעות לרשויות השלטון (הכנסת, ממשלת ישראל, בתי המשפט, נשיא המדינה, מבקר המדינה וכיו"ב). היא כותבת ב"מעריב" וכן באתרי האינטרנט ynet ו-nrg. מחודש אוגוסט 2004 ועד לחודש מרץ 2005 ערכה והגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בענייני משפט ("דיון נוסף") בערוץ הכנסת. הקליטה קורס לרדיו בנושא "סוגיות במשפט חוקתי" עבור התוכנית "אקדמיה באלף". חוות דעתה שפורסמה בגל"צ בשנת 2004 על קיצור מועד הבחירות לכנסת ה-17 זכתה לתהודה רבה. עמדתה אושרה לבסוף בהחלטה של בית המשפט העליון.
[עריכה] מחקריה ופועלה בחו"ל
מחקרה של סוזי נבות עוסק בעיקר בתחום המשפט החוקתי והמשפט הפרלמנטרי. בתחום המשפט החוקתי היא חוקרת בעיקר את המשפט החוקתי המוסדי - רשויות השלטון ויחסי הגומלין ביניהן. בתחום המשפט הפרלמנטרי היא עוסקת בעיקר בדיני הכנסת, בחסינויות, בהתערבות שיפוטית בהליכי הכנסת.
סוזי נבות היא נציגה בולטת של ישראל באירופה, בכל הנוגע למשפט הפרלמנטרי המשווה. היא שולטת בארבע שפות באופן מושלם (עברית, אנגלית, ספרדית וצרפתית) ויש לה ידיעה טובה מאוד גם באיטלקית. בנובמבר 2007 הוזמנה להשתתף בכנס בינלאומי של הפרלמנט האירופי והסנט בבריסל שעסק במערכת היחסים שבין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. הסנט הבלגי בחר בה לייצג את כל הדיונים בכנס בפן ההשוואתי להם. בשנת 2005 הוזמנה להשתתף בסמינר מטעם הפרלמנט האיטלקי בנושא זכויות היתר של חברי פרלמנטים, והרצתה בפני חברי הפרלמנט ברומא. כמה שנים לפני כן הופיעה בפני בית הדין החוקתי ברומא והרצתה על החסינות הפרלמנטרית תוך השוואה בין הדין האיטלקי לבין הדין הישראלי. מאמרה המנתח את ההתערבות השיפוטית בהליכי הפרלמנט בישראל ובספרד, פורסם בכתב העת למשפט חוקתי בספרד. היא השתתפה בכנסים רבים באירופה. כך למשל, בינוי 2007 השתתפה בכנס הארגון הבינלאומי למשפט חוקתי באתונה והרצתה בנושא "שפיטותן של שאלות פוליטיות". בשנת 2005 השתתפה בכנס בינלאומי באוניברסיטת סיינה (איטליה) בנושא "ההגנה על הדמוקרטיה והתמודדות עם הטרור". והרצתה, באיטלקית, על בית המשפט העליון בישראל והאיזון שבין זכויות האדם לבין המלחמה בטרור.
[עריכה] ספרים ומאמרים
ספרה בשפה האנגלית של נבות על המשפט החוקתי הישראלי [1] התפרסם ביוני 2007 והיה הספר הראשון שראה אור באנגלית על נושא זה אחרי שנים רבות. הוא מקור להכרה והבנה של המשפט החוקתי בישראל עבור חוקרים בקהילה הבינלאומית. הספר סוקר את מוסדות השלטון בישראל ומתמקד במהפכה החוקתית, בהגנה על זכויות האדם בתקופת טרור, במאפייניה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
כן כתבה פרק נרחב על מעמדן של זכויות האדם בישראל, עבור ספר שהתפרסם באיטליה בשנת 2006 [2].
פרסמה למאמרים אקדמיים רבים בתחומי התמחותה, ובנוסף פרסמה עשרות מאמרים ופרשנויות בעיתונות הכתובה ("מעריב", "ידיעות אחרונות" ו"הארץ") ובביטאוני לשכת עורכי הדין וכיו"ב.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ S. Navot, The Constitutional Law of Israel (Kluwer) 2007
- ^ Le liberta` fondamentali in Il Diritto Costituzionale) dello Stato d’Israele (T. Groppi e Ottolehghi eds
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הדף של ד"ר סוזי נבות, באתר המכללה למינהל
ממאמריה:
