נשות טרויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מות אסטיאנאקס

נשות טרויה היא טרגדיה יוונית מאת המחזאי היווני אוריפידס. המחזה הועלה לראשונה בשנת 415 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפלופונסית, ומביע ביקורת על כיבוש האי מילוס על ידי אתונה באותה שנה.

המחזה מהווה חלק מטרילוגיה, ביחד עם המחזות אלקסנדרוס ופאלאמדס ושלושתן הוצגו יחד בפסטיבל הדיוניסיה הדתי, יחד עם מחזה סטירים בשם סיסיפוס. אוריפדס לא זכה בתחרות, והזוכה היה המחזאי קסנוקלס.

ארבע הנשים הטרוייניות - גיבורות הטרגדיה, הן אותן דמויות המופיעות בפרק הסופי של האיליאדה ומבכות את גופתו של הקטור.

[עריכה] תקציר העלילה

מחזהו של אוריפידס מתאר את גורלן של נשות טרויה לאחר שעירם נכבשה ונבזזה, ובני משפחותיהן שנותרו בחיים נלקחו לעבדים.

המחזה מתחיל בשיחה בין האלים אתנה ופוסידון הדנים בדרכים להעניש את היוונים על כך שהם סלחו לאיאקס הקטן לאחר שזה אנס את קסנדרה במקדשה של אתנה.

השליח היווני טאלתיביוס מגיע למלכת טרוייה, הקובה, על מנת לבשר לה בדבר ההחלטה מה יעשו היוונים לה ולילדיה. היוונים החליטו כי הקובה תהפוך שפחתו של אודיסיאוס וביתה קסנדרה תהפוך שפחתו של אגממנון. קסנדרה המסוגלת לראות את העתיד (אף שאיש אינו מאמין לה) שמחה מאחר שהיא חוזה שעם הגיעם לארגוס תהרוג קליטמנסטרה אשת אגממנון את בעלה (וגם אותה).

הנסיכה אנדרומאכה מגיעה והקובה לומדת כי ביתה הצעירה פוליקסנה הועלתה לקורבן על קברו של הלוחם היווני אכילס, וכי אנדרומאכה עצמה צפוייה להפוך שפחתו של בנו של אכילס - נאופטולמוס.

טאלתיביוס מגיע שוב ומבשר להקובה כי הוחלט שבנה הצעיר אסטיאנאקס יוצא להורג (מאחר שהיוונים חוששים שהילד יגדל וינקום את מותו של אביו, הקטור).

הלנה, אף שאינה טרויינית, צפוייה להיענש - הוחלט כי היא תילקח על ידי מנלאוס ליוון ושם תוצא להורג. הלנה מתחננת על חייה אולם בעלה מסרב לחון אותה (הצופים יודעים כי באודיסיאה מסופר שבשל יופייה טלמאכוס נותן לה חנינה).

בסוף המחזה מגיע טאלתיביוס ומביא עימו את גופת אסטיאנאקס על מגינו של הקטור. אנדרומאכה רוצה לקבור את בנה לפי הדת הטרויאנית אולם ספינתה מגיעה והיא נאלצת ליסוע. טאלתיביוס מביא את הגופה להקובה, הקוברת אותו לפי מנהגי טרויה, לפני שגם היא עוזבת עם אודסאוס.

במהלך המחזה מקוננות נשות טרויה על אובדן ארצן ובני משפחותיהן.

[עריכה] עיבודים מודרניים

הבמאי היווני מייקל קקויאניס ביסס על המחזה את סירטו משנת 1971 "נשות טרויה" בכיכובן של קתרין הפבורן האמריקאית כהקובה, ונסה רדגרייב הבריטית כאנדרומכה, בריאן בלסד הבריטי כטאתיביאוס, ג'נבגיב בוז'ול הקנדית כקסנדרה, אירין פפס היוונית כהלנה ופטריק מגי האירי כמנלאוס.

ז'אן פול סארטר כתב מחזה המבוסס על נשות טרויה, עם רמזים וביקורת כנגד האימפריאליזם האירופי באסיה, ועם תמות אקזיסטנציאליסטיות.

חנוך לוין כתב את המחזה הנשים האבודות מטרויה, טרגדיה שהאלים נעדרים ממנה ושנשקפת ממנה המלחמה במלוא זוועתה. בולט במחזה גם הקשר שבין מלחמה והיחסים בין המינים.