נקודה ופסיק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| נקודה ופסיק | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||
| סימני פיסוק | סימני כתב נוספים | |||||
|
נקודה ( . ) |
אמפרסנד ( & ) |
|||||
נקודה ופסיק ( ; ) הינו סימן פיסוק, המשמש להפסק הגדול מזה המסומן בפסיק וקטן מזה המסומן בנקודה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מקורו של סימן הנקודה ופסיק, בהדפסות של המדפיס האיטלקי אלדוס מאנוטיוס האב, אשר נהג להשתמש בסימן זה כדי להפריד בין מילים בעלות משמעות שונה.
השימוש בסימן לראשונה בשפה האנגלית בשנת 1591. ויליאם שייקספיר השתמש בו בסונטות שכתב ובן ג'ונסון השתמש בו במחזותיו.
בטעמי המקרא דומה הטעם אתנחתא, במשפטים ארוכים, לנקודה ופסיק.
[עריכה] שימוש
לסימן הנקודה ופסיק שני שימושים:
- הוא מחבר בין שני משפטים בהקשר שהוא אמיץ מהקשר בין משפטים המופרדים על ידי נקודה.
- דוגמה: אני עומד בדד; כולם נסעו.
- הוא מהווה מפריד יותר חזק בין משפטים מאשר הפסיק, כאשר משתמשים בפסיקים רבים במשפט לבצע הפרדות אחרות ורוצים לבצע הפרדה יותר חזקה.
- דוגמה: נסעתי ללונדון, אנגליה; טיחואנה, מקסיקו; ווושינגטון, ארצות הברית.
השימוש בנקודה ופסיק מצומצם יחסית לשימוש בסימני הפיסוק פסיק ונקודה.
[עריכה] בשפה היוונית
בשפה היוונית הסימן מהווה סימן שאלה.
[עריכה] שפות מחשב
בשפות תכנות רבות מהווה סימן נקודה ופסיק כסימן לסיומה של כל הוראה (לדוגמה: PL/I, עדה, C, Java, C++), ובשפות אחרות כסימן שמפריד בין הוראות שונות (לדוגמה: פסקל, JavaScript).
בשפת אסמבלי מהווה הנקודה ופסיק סימן להערה שאין המחשב מתייחס אליה.
