נסיך אסטוריאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נסיך אסטוריאס (בספרדית: Príncipe de Asturias) הוא תואר המוענק ליורש העצר הספרדי, וקודם לכן ליורש העצר של כתר קסטיליה. נסיך אסטוריאס הנוכחי הוא הנסיך פליפה, בנו של חואן קרלוס הראשון מלך ספרד, והוא מחזיק בתואר זה מאז שנת 1977.

התואר נוצר בשנת 1388 במסגרת הסכם שנחתם בין חואן הראשון מלך קסטיליה לבין ג'ון מגונט, דוכס לנקסטר. בהסכם זה נקבע כי בנו של חואן הראשון יינשא לבתו של דוכס לנקסטר וכי יוענק תואר חדש, נסיך אסטוריאס, ליורש העצר של קסטיליה, בדומה לתארים דומים המוענקים ליורשי עצר בממלכות אחרות (כגון הנסיך מווילס באנגליה והדופין בצרפת). וכך בנו של חואן הראשון, הנסיך אנריקה (לימים אנריקה השלישי מלך קסטיליה), היה הראשון לשאת בתואר נסיך אסטוריאס.

בתחילה הקנה התואר למחזיקו את הבעלות על אדמות נסיכות אסטוריאס, ונסיך אסטוריאס רשאי היה למנות ראשי עיר, שופטים וכו' שייצגו אותו באסטוריאס. ואולם המלכים הקתוליים החליטו לשלול מהתואר את סמכויותיו ולהופכו לתואר כבוד סמלי בלבד, החלטה שקוימה גם על ידי מלכי ספרד שהשתייכו לבית הבסבורג ולבית בורבון (שושלת המלוכה הנוכחית בספרד).

בנוסף לתואר נסיך אסטוריאס, מחזיק יורש העצר הספרדי במספר תארים דומים: נסיך חירונה, נסיך ויאנה, דוכס מונטבלנק, רוזן סרברה ולורד בלגר. תארים אלו מוענקים לו מכוח היותו יורש העצר של ממלכת ספרד ולכן גם של הממלכות ההיסטוריות שאוחדו לממלכת ספרד.

התואר אינו מוגבל לגברים בלבד והחזיקו בו בעבר גם נשים, אשר אף הפכו למלכות ספרד מאוחר יותר. כמו כן, נסיך אסטוריאס מחזיק בתוארו רק כל עוד הוא יורש העצר של מלך ספרד; אם למשל נולד אדם אחר שהופך ליורש העצר על פי סדר ההורשה, התואר עובר מיד אליו. דוגמה ייחודית לכך היא הנסיכה איזבל מבורבון ובורבון, אשר פעמיים החזיקה בתואר נסיכת אסטוריאס ופעמיים איבדה אותו: בפעם הראשונה היא קיבלה את התואר מיד עם הולדתה ב-1851 והחזיקה בו עד שב-1857 נולד אחיה הצעיר, אלפונסו נסיך אסטוריאס. כאשר אלפונסו הוכתר ב-1875 כאלפונסו ה-12 מלך ספרד, היא הייתה שוב לנסיכת אסטוריאס עד שאיבדה את התואר לטובת בתו הבכורה של אלפונסו ה-12, שנולדה בשנת 1880.

נסיך אסטוריאס עומד בראש קרן נסיך אסטוריאס המעניקה את פרסי נסיך אסטוריאס היוקרתיים, אשר בחלוקתם החל נסיך אסטוריאס הנוכחי.